פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

30/11/2001 09:42 ענבל ל מאת: ליעל האמיצה כותרת: רציתי לשלוח יד אחת לתוך המסך כדי ללטף ולעודד אותך ולהחמיא לך על האומץ הרב שגילית בכותבך מכתב לאחראים על הטראומה שלך, ויד שניה לתוך המחשב כדי להכניס בוקס לצוות הרפואי הזה שהיה כל כך מגעיל ולא אנושי. רציתי לתלוש להם החוצה את הלבבות, שלא נראה שנעשה בהם שימוש רב, ולצרוח עליהם: תתעוררו!!! יש כאן בני-אדם מאחורי המקרים הרפואיים שאתם מטפלים בהם! יה, איזה רגשות אלימים סיפורים כאלה מעוררים בי. את כל האגרסיות הייתי מוציאה עליהם אם אפשר היה. גם לי היה סיפור מתסכל בחוסר האנושיות שבו, באותה מידה כמו לך, למרות שלא הגעתי לקיסרי ועל הנייר הלידה שלי היתה סטנדרטית לחלוטין, ללא שום התפתחות חריגה. מה שלא עשיתי היה לך האומץ לעשות: להתייצב חזקה, נחושה ובטוחה בעצמך אל מול אלה שגרמו לך עוול, ולדרוש את התייחסותם למעשים שנעשו. לשים להם מראה מול הפרצוף, בתקוה שמי-מהם יהיה מסוגל להקשיב (חוץ מדורית שמקשיבה ממילא, כי זה תפקידה, ושנהדר שהיא קיימת וחבל שאינה נפגשת עם כל יולדת עוד בבית-החולים, מיד אחרי לידתה) ואולי אולי משהו יזוז להם בפנים באי-נוחות. שאולי מישהו יתעשת ויגיד: לא כך צריכות לידות להתנהל. אנשי צוותים רפואיים לעולם יקבלו יחס אישי בבואם (או בבוא נשותיהם) ללדת, ולכן נראה שהם לעולם לא יחושו מה שיולדת רגילה, ללא קשרים במקומות הנכונים, תחוש ותחווה. וחבל. אם מקבלי ההחלטות היו עוברים מה שהדיוטות עוברים, הדברים היו נראים אחרת. היה פעם סרט על זה עם וויליאם הרט. הוא היה רופא שחצן וחסר יחס אנושי לחוליו, עד שחלה בעצמו וחווה כמה טעויות של הצוות הרפואי, ושינה את יחסו. הלואי על כל עובדי בתי-החולים (לא המחלות, רק הלקח). תוכן התגובה: תגובות נוספות 29/11/2001  20:34 כמה כוחות צריך כדי לשבת ולכתוב... - ריש 29/11/2001  20:47 גרמת לי לבכות, את כל כך צודקת - אורלי_ו 29/11/2001  20:48 ריש יקרה שלום, - יעל.ש. 29/11/2001  20:49 יעל יקרה, - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית 29/11/2001  20:50 יעל היקרה, אין לי מילים, רק תחושת חולשה נוראית בגופי, תחושה של בובה על חוט - הדס 29/11/2001  21:06 אני כ"כ מבינה אותך... - בייב 29/11/2001  21:45 כ"כ עצוב לי לקרוא את סיפור הלידה - אשרת 29/11/2001  22:22 יעל - תותשדה 29/11/2001  22:35 יעל גם אני מעריצה את הכוח שלך וכואבת את כאבך - Adi 29/11/2001  23:54 ליעל הביטי קדימה! - אחת 30/11/2001  00:02 ליעל המשך.. - אחת 30/11/2001  00:04 אחותי - נועה 30/11/2001  00:04 אחותי - נועה 30/11/2001  01:34 Yael, I have seen your story all too often - Ilana Shemesh, natural midwife 30/11/2001  02:52 אני חיבת לדעת - שרית 30/11/2001  07:15 יעל יקרה, קראתי ובכיתי ושוב קראתי ובכיתי... - רותם א. 30/11/2001  14:48 יעל יקרה - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 30/11/2001  16:08 יעל, תודה לך מקרב לב על החשיפה ועל השיתוף - ענת ב 30/11/2001  16:27 נשמעת חוויה מזעזעת תרתי משמע - רווית 30/11/2001  17:00 אמרו כאן המון והכל. מלבד הערצה לכוחך וחיבוק אני מזכירה שקיימת התארגנות של נשים למען זכויות יולדות והיא נקראת "נשים קוראות ללדת" - שפירית 30/11/2001  17:21 יעל, כל שנותר לי הוא להצטרף לקודמותי בהבעת הזעזוע. מאחלת לך שחוויות הלידה שלך בעתיד ישאירו את החוויות הקודמות הרחק מאחור - ל"ת - איריס הדס 1/12/2001  01:38 יעל, - רותי קרני הורוביץ 1/12/2001  18:34 יעל, הצטערתי וכאבתי לשמוע את סיפורך - דיאנה 2/12/2001  12:01 יעל יקרה - מיכאלה 5/12/2001  22:14 ליעל, - ענת ג.

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש