2/12/2001 12:01
|
מיכאלה
|
מאת:
|
יעל יקרה
|
כותרת:
|
אני מצדיעה לך על האומץ, הכוח והנחישות. על זה שלא ויתרת וביקשת לחקור ולבדוק מה נעשה לך ביום בו כל כך קיוית לחוות את חווית חייך.
אני מאחלת לך שבלידה הבאה תחווי חוויה מתקנת ותעשי זאת כמו שאת רוצה ומייחלת.
אל תאכלי את עצמך על מה שקרה. למרות החוויה הקשה והתחושות שמלוות אותה עד היום הביטי על ילדך, אוצרך שוודאי מפצה על החוויה הטראומתית. את לא אשמה. לא את הבאת זאת על עצמך אלא חבורת רופאים אטומים וחסרי רגשות. לא היה בידייך דבר שיכולת לעשות והרופאים האמינו שכך יצילו אותך ואת עוברך.
אני שולחת חיבוק ולחיזוק. אנחנו כאן איתך
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|