לבי יוצא אליך ואל התלבטויותיך, ואין לי מושג מה הייתי עושה או חושבת לו הייתי במקומך, אבל אני מרשה לעצמי לחשוב קצת עליך ואיתך, בעיקר בגלל שעל אף שבין ילדי מפרידות כמעט ארבע שנים, גם אני הייתי מוטרדת במהלך ההריון וגם אחרי הלידה ממה שיהיה עם הבכור אחרי בוא הקטנה. אנחנו תמיד חושבים במונחים של הפסד, כאילו הבכור יפסיד מזה שיוולד לו אח קטן, אבל שוכחים את הרווח העצום שאח קטן, עם מערכת היחסים שהוא מביא, תורם לבכור בטווח הארוך. את כותבת כי טובת בנך מביאה אותך לשקול הפלה, כי את הקשיים של עצמך את יכולה לפתור, ואני רק רציתי להזכיר, שבגיל כל כך רך בנך הוא את עצמך, ואם את תקבלי באהבה את התינוק החדש ובעצם את כל המשפחה החדשה, אפשר לקוות שגם בנך ישקף זאת. אין הפרש אידיאלי בין אחים ולא תמיד מה שמתכננים קורם עור וגידים, ואני רוצה להזכיר, שהפלה יזומה עשוייה לעכב כניסה להריון בפעם הבאה, מתוכננת ככל שתהיה. התינוקות שלנו גדלים מהר, והתינוק שלך, שעכשיו נראה לך כל כך תלוי בך יפרוש מתישהוא כנפיים. אז נכון, שתינוק חדש בבית ביחד עם תינוק בן שנה ושבע יכול להיות מעמסה עליך ועל הזוגיות שלכם, ונכון שעם תינוק חדש כבר לא יהיה לך את כל הזמן שבעולם להשקיע באחיו הגדול-קטן, אבל, כמו שקראתי פעם בספר, לילדים מתחת לגיל שנתיים קל יותר להסתגל לאח או אחות חדשים מאשר לילדים גדולים יותר, קרוב לוודאי בגלל שאינם מסוגלים עדיין לקלוט את ההשפעה שיש לתוספת החדשה בבית. בעניין ההנקה, כבר היו פה דיונים על הנה תוך כדי ההריון, ויש נשים שמיניקות את הגדול ביחד עם הקטן בהצלחה ובכיף. אני מאמינה שברגע שאת תקבלי את ההריון החדש ותשלימי איתו, התשובות יופיעו מאליהן. שיהיה לך בהצלחה בכל דרך שתבחרי!
|
תוכן התגובה:
|