23/10/2004 22:32
|
ענת תל אורן, מיילדת
|
מאת:
|
זהרית יקרה!
|
כותרת:
|
זו זכות גדולה להיות מיילדת ולתמוך ביולדות בעת לידתן. זכות עוד יותר גדולה נפלה בידי להיות איתך בלידתו של רואי. את בודאי יודעת, כיולדת וכדולה, שמאוד כיף להיות בלידות קלילות וקצרצרות, אך האתגר האמיתי והסיפוק הגדול נמצא דווקא בלידות היותר מורכבות. צריך "שנים לטנגו" ואכן את כוחי המקצועי בלידתך שאבתי ממך ומהאנשים הנפלאים שנכחו בלידה - ניצן ואביבה. למרות מכאובייך שברגעים מסוימים היו קשים מנשוא, את בחרת להיות שם, לחוות הכל, להגיע לקצה גבול היכולת ולהכיר תודה לסובבים אותך, וכל התכונות המדהימות הללו התקבצו בך. יש בידייך הישג גדול והוא תמיד יהיה איתך וינחה אותך גם ברגעים קשים. בענין "תקיעות הכתפיים", הנה ציטוט קטן מספרה של אינה מיי גסקין "מיילדות רוחנית": "כאשר תינוק נולד, היקום כולו חיב לזוז ולפנות מקום ליישות נוספת בעלת רצון חופשי".. ואכן כשהייתי צריכה לעשות מספר מנוברות כדי לשחרר את הכתף הכלואה, התפנה מקום קטן ומבורך שאיפשר לי לחלץ את רואי בבטחה. באהבה רבה ענת תל אורן, מיילדת
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|