24/10/2004 15:49
|
שרי
|
מאת:
|
זהר יקירה
|
כותרת:
|
רק עכשיו ראיתי...
חושבת עליך צורחת ובועטת, כואבת ומתייסרת, כל כך ברור . עכשיו אחרי הכל חייבת להגיד לך שזו היתה התחושה שלי, שתהיה לידה קשה, ארוכה וכואבת. כמובן שלא אמרתי דבר כי מי תגיד דבר כזה, אבל התפללתי בשבילך שיהיה אחרת. ועם זאת - כמו שכתבה לך מירב - קיבלת כל מיני מתנות בלידה הזו וכל אחת צריכה להפתח בזמן שלה במקום שלה.
ואולי עוצמות הכאבים הללו של הלידה ויסוריה יכולים לשים בפפרופורציות כאבים אחרים, להכניס אותם לאיזה תלם ולאיזו שליטה. ולאפשר לך בדרך מוזרה, עקלקלה משהו להגיע אל השלווה המיוחלת, אל תחושת השלמות העגולה. שולחת לך שמיכה של שקט לעטוף אותך, את רואי, את יואב וניצן, את כולכם, אבל קודם כל ובראש ובראשונה - אותך, ברוך, בפיוס. מגיע לך מותק. תני לעצמך.
ולירון הזכירה לי את ההודעה ההיא של הספרדי הכפול..כמה שעבר מאז אה? פוסט קל יפתי, שפע חלב, לילות שקטים והעיקר - אור ואהבה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|