פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

21/12/2001 15:03 רותי קרני הורוביץ מאת: אסנת יקרה, סיפורך המזעזע מדגים לעניות דעתי מה יודעים בני אדם לעשות כשאינם יודעים מה לעשות כותרת: מעבר לתודה, לאמפתיה ולהלם הראשוני שסיפורך מעלה, ואשר כבר נחשפתי אליהם לפני יומיים ותוארו על-ידי קודמותיי, אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת, כפי שרמזתי בכותרת. מאחר שלא הייתי איתך בחדר בעת הכפיתה והחיתוך שמעלים בי אסוציאציות נוראות, אני יכולה רק להעלות השערות באשר לתהליך שהתחולל שם, ולהסיק מכך השערות משל עצמי. נדמה לי שאותה רופאה (-), נכנסה ללחץ אטומי ממצג הלידה הייחודי. אני יכולה רק לשער שמאחר שממש לא ידעה מה לעשות איתך, עלו בה תערובת שיקולים שהורכבו יותר או פחות מהצ'ק-ליסט הרגיל שרופא מיומן בו והוראותיו, שאליו נצמדה (דוגמת ההידבקות למסך האולטרסאונד, ולמנטרה - שש שעות לקיסרי), גלגול התסריטים האפשריים של התפתחות הלידה (אולי רצתה לתת צ'אנס ללידה רגילה, שיש בה מבחינתה הימור הרפתקני), ומנגד מיילדת מנוסה שדוחקת בה שאין זמן ושצריך לקבל החלטה (קיסרי או המתנה לבאות) כי הלידה קרובה. לעניות דעתי ייתכן גם כי מה שאולי אפילו הציל אותך מסיום שבמובנים רבים עלול היה להיות עוד יותר גרוע מבחינתך, לידה קיסרית, היה אותה הססנות שחלק מתוצאותיה היו איומות ללא ספק. ניתן כמובן להמשיך ולבנות ספקולציות רבות על מה שהתרחש בראשה של אותה רופאה, אך אין זה משנה. את מצאת עצמך בסיטואציה הבלתי אפשרית כפי שהיטבת לומר. בעיני מרכזי יותר להבין כיצד מצאת עצמך, ויכולה היתה זו להיות כל אחת מאיתנו, במעין לימבו, סיטואציית כלאיים זוועתית שבה נכפתת (הוכנת לניתוח, תצטדק המערכת), בוצע בך חיתוך על חי (מצב חירום, תמשיך ותטען), ובסופו של דבר ילדת (ברוך השם, תקנח ותנסה להתייפות בחסדו של הסוף הטוב) ועוד לידה רגילה... המסקנה שמתפרצת לראשי יותר מכל היא, שאנו, בני האדם, עלולים להיות מסוכנים מאד, במיוחד כשאנו נתונים בכתונת החלוקים הלבנים שהופכת אותנו 'יודעי כל', עד כדי כך שאנו מאבדים כל יכולת שיפוט תחת לחץ הציפיה. אני לא יודעת מה יותר מפחיד. ללכת וללדת בבית-חולים שמומחה כמעט בכל התסריטים האפשריים, אך משהוא נקלע לזה הבלתי צפוי בעליל הרי שהוא מתמוטט לחלוטין כסביבה בטוחה והופך מעין 'בית מטבחיים' כפי שקרה במקרה שלך, או להישמר ממנו בכל מחיר, בידיעה שכל תסריט שבו 'חלוקים לבנים' מקבלים את השליטה לידיהם, טומן בחובו סכנות גדולות בהרבה מאלו שטומנת בחובה לקיחת האחריות המוחלטת על התהליך. האפוקליפסה הפרטית שחווית, מעלה כה הרבה תהיות ברמה האישית של העדים הקוראים, הלאומית - של מדיניות רפואית, המקומית של ביה"ח (מה היה קורה בבי"ח אחר? כנראה שניתוח חירום שלאחריו היית משתכנעת שניצלתם ממש), הקוסמית והרוחנית, שהיריעה נלעגת מלהתיימר ולהקיף ולו חלק מובהק ממנו. ברמה הטכנית, כבר ביום ראשון אפנה לבית-החולים שבטובך השמטת את שמו לבקשתי, בצירוף המכתב ובו הפרטים המלאים, כדי לבקש את תגובתו. פירור זניח ועם זאת הכרחי בשלב זה. אני מצדדת מאד בדבריה של תיתי, וחושבת שיש מקום לבירור לעומק עם האגודה לזכויות החולה, כפי שגם יעצה לך נירית, באשר לאפשרות זו של הגשת תביעה. אין מילים. תוכן התגובה: תגובות נוספות 21/12/2001  12:02 מזעזע מחריד ומקומם בכל מובן ודרך - ענבל ל 21/12/2001  12:11 אוסנת, - אורית 21/12/2001  12:37 אסנת יקרה, - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית 21/12/2001  13:07 אין לי מלים להביע את גודל הזעזוע - דיאנה 21/12/2001  13:41 ומה עם תביעה משפתית, לפחות יש סיכוי שזה ימנע עוול כזה מנשים אחרות ואת תקבלי הסבר כלשהו למעשה התמוה. לת - תיתי 21/12/2001  14:40 אוסנת יקירה, - ריש 21/12/2001  15:38 אוסנת יקרההאצבעות רועדות לי כאשר אני כותבת לך.. - ענת סימון 21/12/2001  15:41 הנה הנתיב להודעה של דבי גדל בר - ענת סימון 21/12/2001  16:03 אני לא יודעת אפילו איך להתחיל לכתוב ולהביע את הזעזוע העמוק שאני שרויה בו בעקבות סיפורך - דנה 21/12/2001  16:09 כמה דברים מצד החלוקים הלבנים - תותשדה 21/12/2001  17:05 אסנת יקרה, - Efrat_L 21/12/2001  18:37 נורא. - תמי 21/12/2001  19:19 אסנת יקרה, - יעל.ש. 21/12/2001  19:58 שולחת חיבוקי תנחומים - מירי 21/12/2001  20:25 תודה לכן - אסנת 22/12/2001  08:40 אסנת, הזדעזעתי לקרוא - ענת ב 22/12/2001  17:29 נירית, אני מעבירה לכאן את הודעתך שכותרתה 'קצת תמוה', ומנסה להשיב על שאלתך מדוע לא מופיע שם ביה"ח - רותי קרני הורוביץ 22/12/2001  17:53 אוי אבנת, בכיתי כשקראתי את סיפורך :-( - שירלי 22/12/2001  17:55 מבצע עדות - נועה 22/12/2001  17:55 מבצע עדות - נועה 22/12/2001  18:19 אין מילים - גילה 22/12/2001  19:17 פחד אלוהים - רותמית 22/12/2001  20:47 אוסנת, מה אומר... - אוריתי 22/12/2001  22:44 מזעזע - אמא של איה 23/12/2001  10:45 אני חולפת שוב ושוב על פני הודעתך, וצמרמורת אוחזת בי - הדס 23/12/2001  11:09 כתובת האימיל של אסנת - מירב 23/12/2001  16:58 למירב האי מייל של אוסנת - לא 23/12/2001  23:04 גם אני מתקשה למצוא את המלים - אילנה 24/12/2001  01:51 דוברת ביה"ח הבטיחה תגובה בתוך מספר ימים - רותי קרני הורוביץ 29/12/2001  01:45 ועדיין אנחנו מחכים (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 20/8/2002  00:36 אסנת לבי לבי לך, פעמיים לחוות יחס כל כך מזעזע בלידות, ממש מוגזם. מי ייתן והנחת מן הילדים ישכיח מעט את החוויות הקשות והלא צודקות ל"ת - דובת גריזלי 20/8/2002  00:41 אסנת לבי לבי לך, פעמיים לחוות יחס כל כך מזעזע בלידות, ממש מוגזם. מי ייתן והנחת מן הילדים ישכיח מעט את החוויות הקשות והלא צודקות ל"ת - דובת גריזלי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש