פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

21/12/2001 16:09 תותשדה מאת: כמה דברים מצד החלוקים הלבנים כותרת: אחד הדברים החשובים ביותר ששמעתי מהמדריכה שלי בבית הספר לאחיות היה (וזה לא ציטוט מדויק אבל זו רוח הדברים)- אתן התלמידות יכולות לתרום למטופלות שלכן יותר מכל בזמן הכנה לניתוח קיסרי דחוף, האשה השוכבת שם על המיטה , כואבת ומבוהלת ולא תמיד מבינה מה קורה ולמה זה קורה. תעמדי לידה, תגעי בה תדברי איתה, היא מפחדת והיא צריכה פרצוף אנושי שתוכל לפנות אליו והצוות בדרך כלל עסוק מידי או לחוץ מידי או לפעמים מפחד ולא יודע מה להגיד, תהיי שם בשבילה, ולו רק בשביל להחזיק לה את היד - הדברים האלה יושבים אצלי היטב מאז ואני יכולה להבין את המצוקה שבה , אולי , היתה נתונה אותה רופאה. אני לא מצדיקה אותה, אני מצטערת עמוקות שלא היתה שם אף אחת שיכלה לגעת בך, ולדבר איתך ולתת מימד אנושי למצב הקשה כל כך. לידה במצג רגליים היא לידה מפחידה מאד ומאיימת ואני משוכנעת שהצוות היה מבועת ומרוכז כולו במקרה ושכח שהמקרה הזה הוא אישה חיה, מפוחדת וכואבת. ובלי שום הכללות, נתקלתי בכמה רופאות שהפגינו חוסר רגישות , קשיחות, חוסר אמפתיה ואפילו ציניות וזלזול במכאובי המטופלות שלהן. לעיתים ברמה שעולה על עמיתיהן הרופאים. כך שלא הייתי מייחסת לנשיותן חשיבות במקרה זה כמדד לרגישות אמפתיה או התחשבות ביולדת... אני מקווה פצעייך הנסתרים יחלימו, שתתגברי על הקשיים ושתצאי מחוזקת מחויה איומה זו. שולחת לך חיבוק גדול. תוכן התגובה: תגובות נוספות 21/12/2001  12:02 מזעזע מחריד ומקומם בכל מובן ודרך - ענבל ל 21/12/2001  12:11 אוסנת, - אורית 21/12/2001  12:37 אסנת יקרה, - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית 21/12/2001  13:07 אין לי מלים להביע את גודל הזעזוע - דיאנה 21/12/2001  13:41 ומה עם תביעה משפתית, לפחות יש סיכוי שזה ימנע עוול כזה מנשים אחרות ואת תקבלי הסבר כלשהו למעשה התמוה. לת - תיתי 21/12/2001  14:40 אוסנת יקירה, - ריש 21/12/2001  15:03 אסנת יקרה, סיפורך המזעזע מדגים לעניות דעתי מה יודעים בני אדם לעשות כשאינם יודעים מה לעשות - רותי קרני הורוביץ 21/12/2001  15:38 אוסנת יקרההאצבעות רועדות לי כאשר אני כותבת לך.. - ענת סימון 21/12/2001  15:41 הנה הנתיב להודעה של דבי גדל בר - ענת סימון 21/12/2001  16:03 אני לא יודעת אפילו איך להתחיל לכתוב ולהביע את הזעזוע העמוק שאני שרויה בו בעקבות סיפורך - דנה 21/12/2001  17:05 אסנת יקרה, - Efrat_L 21/12/2001  18:37 נורא. - תמי 21/12/2001  19:19 אסנת יקרה, - יעל.ש. 21/12/2001  19:58 שולחת חיבוקי תנחומים - מירי 21/12/2001  20:25 תודה לכן - אסנת 22/12/2001  08:40 אסנת, הזדעזעתי לקרוא - ענת ב 22/12/2001  17:29 נירית, אני מעבירה לכאן את הודעתך שכותרתה 'קצת תמוה', ומנסה להשיב על שאלתך מדוע לא מופיע שם ביה"ח - רותי קרני הורוביץ 22/12/2001  17:53 אוי אבנת, בכיתי כשקראתי את סיפורך :-( - שירלי 22/12/2001  17:55 מבצע עדות - נועה 22/12/2001  17:55 מבצע עדות - נועה 22/12/2001  18:19 אין מילים - גילה 22/12/2001  19:17 פחד אלוהים - רותמית 22/12/2001  20:47 אוסנת, מה אומר... - אוריתי 22/12/2001  22:44 מזעזע - אמא של איה 23/12/2001  10:45 אני חולפת שוב ושוב על פני הודעתך, וצמרמורת אוחזת בי - הדס 23/12/2001  11:09 כתובת האימיל של אסנת - מירב 23/12/2001  16:58 למירב האי מייל של אוסנת - לא 23/12/2001  23:04 גם אני מתקשה למצוא את המלים - אילנה 24/12/2001  01:51 דוברת ביה"ח הבטיחה תגובה בתוך מספר ימים - רותי קרני הורוביץ 29/12/2001  01:45 ועדיין אנחנו מחכים (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 20/8/2002  00:36 אסנת לבי לבי לך, פעמיים לחוות יחס כל כך מזעזע בלידות, ממש מוגזם. מי ייתן והנחת מן הילדים ישכיח מעט את החוויות הקשות והלא צודקות ל"ת - דובת גריזלי 20/8/2002  00:41 אסנת לבי לבי לך, פעמיים לחוות יחס כל כך מזעזע בלידות, ממש מוגזם. מי ייתן והנחת מן הילדים ישכיח מעט את החוויות הקשות והלא צודקות ל"ת - דובת גריזלי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש