29/11/2004 22:10
|
נועה
|
מאת:
|
נו אז איך קוראים לה??
|
כותרת:
|
דבורי, כמה טוב לקרוא את מילותייך. היתה לי הרגשה שהיה כזה חפוז, אחרי שענבל עדכנה. כמה מעצבנות המיילדות במיון-יולדות, אני לא מבינה למה, גם אצלי החלק היחיד הלא-נעים בלידה היה קבלת הפנים במיון. חבל!! ואני ממש מזדהה עם הקטע של הלחיצות והבקשה לדחיה, גם אני ביקשתי משהו דומה... אולי בכל זאת נחכה קצת, או משהו כזה... פתאום זה כל כך לוחץ וכל כך מלחיץ. אבל כמה טוב שנגמר כל כך מהר. נשמע כאילו ארנו ואחותך עשו עבודה מצויינת (ופה יואל יכול להגיד שגם הוא מזדהה, רק שאצלו הלחץ היה באצבעות הידיים :-) אולי אשאל אותך בהזדמנות איך זה ללדת עם אחותך. לא היה לך אינטימי מדי מולה?
שיהיה לכם בהצלחה בבית עם שתי פעוטות, מתוקות שתיהן - אני בטוחה, אחת פעילה ואחת שלווה... איזה כיף. מזל טוב משפחת שופף וכל הכבוד לאמא דבורי הגיבורה
נועה ושות'
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|