זה נשמע כאילו זה בדיוק הזמן לחשוב על חזרה למעגל העבודה (לא שזה פשוט, אבל אם לא עזבת את מקום עבודתך, אלא רק לקחת לך חופשת לידה, את יכולה לחזור).
זה נכון שאפשר להשתמש בעצות המועילות שנתנה לך תיתי, ושבאמת יכולות להקל קצת על המועקה. אבל כשאני מצאתי את עצמי במצב שלך, וזה היה כשהילדות שלי היו כבר קרובות לגיל שנה, זה כבר היה שלב שבו לא יכולתי יותר לראות תינוקות מול העיניים (אני, כמובן, מקצינה, אבל זה לא היה רחוק מזה). נמאס לי לשמוע בכי תינוקות, אפילו אם הם לא שלי, ונמאס לי להריח ניחוחות מכיוון ישבנם של התינוקות. נמאס לי גם מזה שהשיחות עם המבוגרים נקטעו כל פעם בגלל הצורך לטפל בתינוק זה או אחר או לשמור על צעדיו. אז אם זה המצב גם אצלך, חשבי על האפשרות לקחת מטפלת ולחזור לעבודה.
ואגב, אם את לא מניקה, את יכולה לחשוב גם על האפשרות של להשאיר את התינוק לסופשבוע אצל הסבים/דודים/שכנים/חברים, ולצאת לחופשה זוגית קצרה, ממצה וטוענת מצברים. מתוך הנסיון שלי, זה מאד עוזר.
ומה שלא יהיה, תזכרי שכאן תמיד תמצאי תמיכה.
|
תוכן התגובה:
|