הלידה הראשונה שלך השאירה שריטה עמוקה בלב הקורא. שמחה כל-כך שעברת חוויה מגביהה כל-כך, מתקנת באמת ונותנת השראה לקורא ובעיקר לך. מתערבת שאם תלדי שוב תוכלי לעשות את זה כל-כך בקלילות, שריווינד אנד אירייז ייעשה שם. נזכרתי במילים אודות שעה טובה המשכיחה כל צער מתוך 'בארץ אהבתי' של לאה גולדברג.
בארץ אהבתי השקד פורח, בארץ אהבתי מחכים לאורח, שבע עלמות, שבע אמהות, שבע כלות בשער. שבע עלמות, שבע כלות בשער שבע כלות בשער.
בארץ אהבתי על הצריח דגל, אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל. בשעה טובה, בשעה ברוכה, המשכיחה כל צער. בשעה טובה המשכיחה כל צער, המשכיחה כל צער.
אך מי עיני נשר לו ויראנו, ומי לב חכם לו ויכירנו. מי לא יטעה, מי לא ישגה, מי יפתח לו הדלת?
בארץ אהבתי השקד פורח...
|
תוכן התגובה:
|