24/2/2005 23:09
|
שחר ב
|
מאת:
|
סאלוש - המון תודה ! ולרונה, הוטיקה וורד
|
כותרת:
|
רונה - ביחס לציורים בדובון לא לא , אותי הציור שאנשים זורקים עליו סירים ומחבתות ומזלגות פשוט החריד. הייתי צריכה להיות ממש יצירתית ולהמציא איזה סיפור על דברים שנפלו בטעות מהחלון ולמזלו לא פגעו בו, והבן שלי חשד וביקש שאני אספר לו רק את אותו עמוד 10 פעמים לפחות. לצערי הספר הגיעה כספר ספריה מהגן, ואני ביקשתי מהגננת שתוציא אותו מהמחזור.
הוטיקה וורד, לא רוצה להכנס לויכוח, בגדול אני לגמרי בצד שלכן, רק רציתי להגיד שגם אני קראתי את הכתבה בנשימה עצורה, ועוד הרבה ימים אחר כך לא עזבו אותי המחשבות על המשפחה האמיצה הזאת, ועל מה שעבר עליהם, על ההריון בצל הגסיסה, על החרדה והתהליך הזה שלא ניתן להאיץ במירוץ נגד המוות... הייתי ממש רוצה לחבק אותם אחד אחד.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|