8/3/2005 08:56
|
לירון
|
מאת:
|
למוא ולגולשת וגם לאמאתמר
|
כותרת:
|
אמאתמר יקרה. קודם כל מזל טוב. מבינה כל כך את האכזבה. מבינה כל כך את ההרגשה שהנה- רציתי, התכוננתי, ומשהו בגוף שלי בגד בי. את ה'קלוזר' שלי עשיתי רק אחרי הלידת ויבק - רק אז יכלתי לשים בצד את כל האכזבות והפחדים שלי מהלידה הראשונה. מאחלת לך שמתי שהוא תוכלי להגיד, זהו- זה משהו שהוא סגור מבחינתי ולא תרגישי יותר את האכזבה המרה בפה. ושוב- מזל טוב!!!
ולמור ולגולשת- האמת אמאתמד כתבה את זה מאוד יפה בתשובה שלה אליכם- ובכל זאת- אתן עברתם קיסרי ולא הרגשתם ככה. אז? כל אחד חווה את אותם סיטואציות כאותם חוויות? לידה היא איזשהי חוויה שלוקחת את האישה למקומות הרבה יותר עמוקים ואישיים מסתם עוד חוויה. אבל מי אתן שתבקרו איך אישה חוותה את זה? בדיוק כמו שאני לא אבוא ואבקר מישהי שילדה 'טיבעי' ותגיד שבשבילה זה היה סיוט ובפעם הבאה היא מבקשת אפידורל במסדרון... מי אני שאבקר אותה? תתנו לגיטמציה לרגשות- זה חלק מהתהליך של הבנתם.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|