כרגיל - אני נשאבת לעולם הפורום כאשר רק באתי להציץ לרגע...
אני קוראת אותך ומתחברת לכאב שעדיין לא לגמרי נרפא אצלי. אני מבינה אותך כל כך... אצלנו הלידה נגמרה רק בואקום, ולא בקיסרי (כמו שאיימו עלינו), ומכל השיקולים הנכונים. ברור לי לחלוטין שלא היתה דרך אחרת לוציא את ברק הגיבור החוצה. אבל רגשות האכזבה, המחשבות ש'אם רק הייתי עושה...' מה שזה לא יהיה... http://www.leida.co.il/message.asp?qt=20286
זה לא עובר, זה נעשה קלוש יותר עם הזמן החולף. תתחזקי, יקרה. להודות בכאב הוא השלב הראשון בדרך להרפות ממנו. מאחלת לך הורות מעצימה, ומעשירה, והריון נפלא, ולידה כמו שרק תרצי בפעם הבאה, ובזו שאחריה, ובכל הבאות....
חיבוק אמיתי, קרן
|
תוכן התגובה:
|