31/3/2005 22:00
|
ליאת
|
מאת:
|
תודות, תשובות ועוד קצת
|
כותרת:
|
תודה גדולה לכל הקוראות והמברכות. היה לי חשוב שיקראו את הסיפור הזה ותמיד כל כך נעים לקבל כאן תגובות.
כמה תגובות ותשובות: לא.ז ולPooh - תרשו לעצמכן מכל הלב לאחל ולרצות לידה כזו. אני יודעת שחלק מהסיפור שלי היה להרשות לעצמי לקוות ולהאמין שאפשר אחרת.
לורד - בנסיעה ישבתי מאחור, נגד כיוון הנסיעה (עם הפנים לחלון האחורי, נשענת עם החזה על משענת המושב) בישיבת W (על הברכיים עם הטוסיק על המושב בין הרגליים). ככה העברתי את הצירים. בין הצירים התיישבתי חצי על הצד עם הפנים לכיוון הנסיעה כדי שאוכל לדבר קצת עם אייל ולירון ולשחרר את הרגליים. לחצתי בתנוחת חצי ישיבה חצי שכיבה עם השענות על צד שמאל, כשרגל ימין למעלה לוחצת כלפי החזה של לירון. לגבי לירון והממסד (תשובה גם למיכל של אייל) - בליס מאפשרים יותר ממלווה אחד בחדר, ולירון באה על תקן חברה שלי (מה שהיה אמת לאמיתה). הכשרתה כדולה הייתה רק בונוס. אבל האמת היא שאף אחד לא שאל. היא פשוט נכנסה איתי לחדר כמו שאייל נכנס איתי ואף אחד לא אמר על זה כלום. יכול להיות שזה קשור לקצב האירועים שלא ממש איפשר למישהו להתעסק בזה יותר מידי. ורד, אני מאחלת לך בכל ליבי שתזכי לחוויה מתקנת. חזרתי עכשיו לקרוא את סיפור הלידה של איתי ומצאתי את התגובה שלך שם (אני חושבת שאת אותה ורד) ונזכרתי כמה התגובה הזאת היתה לי משמעותית וחשובה אז. אני באמת באמת מקווה שיהיה לך אחרת הפעם. ליעל - אכן כן, גם אותי זה מדהים ששלושה ימים אחרי הלידה מצאתי את עצמי מטיילת בשמש החמימה עם תינוקת בתינוכיס. מה שאי-חתך יכול לעשות... לזהר - איזה כיף לפגוש אותך כאן. אכן נסגר מעגל מאז הבכי ההוא אצל גילה. בצהריים שלחתי את סיפור הלידה לאתר "מבטן ומלידה" ונתקלתי בסיפור הלידה של רואי - זהרק'ה - הרשמת אותי וכבשת אותי - זה נשמע כמו חוויה שהייתי ולא הייתי רוצה לעבור בעת ובעונה אחת.
ואחרון חביב ללירוני - נאמר כבר הכל (כמעט - יש עוד כמה דברים לומר לא מעל דפי הפורום הזה) אין לי מה להוסיף לזה, מלבד האהבה העמוקה שיש בי כלפייך.
והנה הלינק ששכחתי: http://www.leida.co.il/message.asp?qt=7700
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|