|
1/5/2005 23:40
|
דבי
|
מאת:
|
|
שירלי יקרה
|
כותרת:
|
כתבתי לך ונמחק לי... רציתי לספר לך שגם אני עצובה עכשיו כשחושבת על כניסתה של תהל בספטמבר לגן. היא עוברת מחממה של 5 ילדים לגן חדש עם 15 ילדים וגננות שאיננה מכירה, ואמא שלה (אני!) לא תוכל לעזור לה בהסתגלות (אני מורה, בספטמבר גם מתחילה שנה חדשה ואסור לי להעדר).נכון שהאבא הנהדר שלה יהיה איתה (הוא יכול לשחק יותר עם השעות) אבל קשה לי עם זה! אז, שירילי מתוקה, קבלי חיבוק ממני! זה יעבור, תאמיני. בעוד כמה שנים יהיו לך אותן דמעות בעיניים כשיתחיל כיתה א'. אלו דמעות של אמא אווזה שגם עצובה וגם מאושרת, שהילד הקטן שלה עוזב אותה טיפה, אבל רק לזמן מה,והסיבה היא מוצדקת, הוא גדדדדל...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|