4/5/2005 19:59
|
hilli
|
מאת:
|
ורד- שמחה בשבילך!! רוצה לאחל לך שתתני לך לדאוג לעצמך, כאילו
|
כותרת:
|
אין שם אף אחד שיושב ומחלק ציונים ב "להיות אמא טובה".
ועוד קטנה, ממש בשקט, אם אפשר - בקשר לבתך שגדלה פתאום. לא זוכרת אם את זוכרת את ה "שהוגס" של רותי, שצרב וצורב לי עד היום, כי עשיתי את הטעות הגדולה הזו עם בני הבכור. לא לנסות שהכל יהיה כמו פעם, לא לנסות להיות האמא שמספרת סיפורים, שרה שירים ולוקחת לחוגים. להסתפק, לפחות בכמה חדשים הראשונים, לעמוד במשימה של לאהוב אותה, וזהו. לא לבקש מעצמך יותר מזה. רק לאהוב בלב - לא תאמיני כמה המשימה הזו יכולה להיות קשה, וכמה אם מעמיסים עליה רגשות אשם של חוגים וכאלה, עלולה להפוך לכמעט בלתי אפשרית. וקטנטן נוסף - לא זוכרת אם את מניקה או לא - אם כן, אל תקני את תמונות האידיליה של "להניק את הקטן ולספר סיפור לגדול". לפחות בכמה שבועות הראשונים, וכלקח מהתקופה שלאחר לידת בני השני, אני פשוט מבקשת להרחיק ממני את הילדים בזמן ההנקה - כנראה ההורמונים או השד יודע מה גורם לי לאפס סבלנות ולתגובות היסטריות חסרות כל פרופורציה לכל תביעה לתשומת לב בזמן הזה. רוצה לחסוך מילדי וממני התמודדות שכבר הבנתי שהיא בלתי אפשרית, ולכן מעדיפה פשוט לבקש פרטיות בזמן ההנקה, לכבד את הצורך שלי בזה, ולדעת - שוב - שאם אשחק לידי מחלק הציונים, אפסיד ביג טיים.
כל טוב, ובחירות טובות הילי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|