|
14/5/2005 11:59
|
שרונה
|
מאת:
|
|
בולשיט עצובה יקרה
|
כותרת:
|
כנראה לא קראת את ההודעה שלי.אני לא אמרתי שהוא מפונק.שאלתי האם ייתכן שזה ניצני פינוק.למרות שגם אני עצמי לא מאמינה בזה.אין שום פסול בגישה שלי.כי המלאך שלי גם ככה על הידיים שלי כל הזמן.אז מספיק כבר אם השטויות האלה.את חושבת שקיימת איזשהי אמא אינפנטילית שחושבת שתינוק בן חודש וחצי הוא עצמאי.ממש דבילי.בחיים לא קראתי שטויות כאלה.ואת חושבת שאני אתן לו לבכות.מה את מפלצת? או שאני מפלצת?.איך אני שונאת אנשים שמקצינים כל דבר. שאלתי שאלה פשוטה.ותפסיקי להקצין כל דבר.בחיי.אני בסך הכל תהיתי איך ייתכן שאחרי שהוא עשה קולות (ולא בכי!!!!!!!!!)לקחתי אותו על הידיים הוא חייך המון.וגם צחק! ואחר כך שמתי אותו מול המובייל והוא היה מבסוט ושקט.כי אז הבנתי לראשונה שזו לא הייתה מצוקה של אוכל,או לישון ,או קקי.אלא משהו מעבר ,צורך באמא.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|