אני לא יודעת מה אכתוב להן השנה :) בכל אופן אני מביאה את הדברים ללא שינוי, במילא השמות אנונימיים לגביכן.
יולי 2004
לטובה וחנה היקרות
לא פעם חשבתי איך שפר מזלי למצוא את רוני שלי, ביתי בכורתי, מוקפת באחים ואחיות קטנים שמרגע בואה בבוקר, אותה מחבקים מנשקים ועימה משחקים. ועל מלאכת יצירת המשפחה המורחבת והמיוחדת הזאת, בה בן אחד מקסים והרבה בנות מתוקות מופקדות אתן, טובה וחנה, יום יום שעה שעה, במסירות אין-סוף ואהבה גדולה.
השמחה עימה מגיעים כל יום הקטנטנים, היא העדות היפה והטובה מכולן, לכמה הם פה מאושרים. הם גדלו והשתנו כל כך השנה, הגיעו תינוקות קטנים והנה, פעוטות עם מילה ודעה. ובדרכן העדינה והכל כך משפחתית וחמה לימדתן אותם כל כך הרבה, שממש קצרה היריעה. עטפתן אותם באהבה ונתינה ואחרי כל אלה – מה הפלא שהם כזאת חבורה מקסימה?!
נועם מירב ומעין שכבר ממש ילדות גדולות את כולם הן מובילות ומלמדות. אחריהן בגיל, נועם ואחריה רוני, שמרב שהן מעריצות את הגדולות- הן משלימות את הפער בלי בעיות. אחריהן עידודו, הנסיך של כולן. ושירה הקטנה , שלא מכבר הצטרפה וכך כולם ביחד משפחה אחת גדולה.
בשם כל ההורים וכל הקטנטנים מילות תודה והערכה מעומק הלב, על האהבה ותשומת הלב לכל אחד ואחד כיחיד ומיוחד, ועל החיבור בין כולם יחדיו , ממש כמו עכשיו. על שיתוף הפעולה עימנו ההורים, כשיש בקשה מיוחדת, או סתם חששות ופחדים כבמטה של קסם עם חיוך , סיפור והבנה תמיד נמצא פתרון , תמיד טובת הילדים מובילה.
אז רגע לפני שאסיים , אומר גם תודה לבני הבית, הבית אליו מרגישים ילדינו כבית לכל דבר. בית שהופך ביום ראשון למשפחתון, וביום חמישי חוזר להיות הסלון המשפחתי. הרי זה ידוע וברור כי כל המשפחה כולה שותפה יום יום לעשיה ולשמחה. רגע לפני מעבר הדירה והתחלה חדשה, אנחנו רוצים לברך ולסכם במילה הכי מתאימה והיא פשוט :
תודה!
באהבה והערכה רבה, נועם , מירב , מעין, נעם, עדו שירה ורוני ועימם ההורים הסבים הסבתות והמשפחות.
|
תוכן התגובה:
|