באמת שאין לי שום אינטרס להמליץ דווקא על ד"ר פיין, ובהחלט יתכן שיש טובים ממנו, אבל הייתי חייבת להגיב על האמור בלינקים של זאת שרצתה לתבוע, בשל נסיוני הדומה:
אם היתה פגיעה בעורק כמו אצל הכותבת האחרת שסיכנה חיים - זה משהו אחד, שבהחלט עשוי להצדיק תביעה אם אכן גרם נזק.
אבל אם נשארה לילד קצת עורלה עודפת - זה לא משהו שמסכן חיים או מהווה בעיה כלשהי (כמו שהרופאים אמרו), ולאחר שנה-שנתיים הוא כלל איננו נראה יותר. אצל בני גם נבהלנו בתחילה, והרופאים הרגיעו אותנו, ואמרו שזה יעבור, ואכן היום בגיל 4 - אין זכר לכך.
ושוב אציין כי, למרות מה שנכתב לעיל - הילד היה רגוע כמעט לחלוטין בברית וגם בשעות הארוכות שלאחריה, על אף שלא הורדם.
אוסיף, כי את הברית לבן השני עשינו אצל מוהל כירורג (ד"ר שקולניק) בגלל שהעדפנו בכל זאת כירורג. הילד לא הפסיק לצרוח החל משלב ההרדמה ועד לכמה שעות לאחר מכן, הטקס היה עצבני ולא נעים, ובסופו של דבר "בילינו" את הלילה ואת בוקר המחרת בחדר המיון של "שניידר" בגלל דימום שלא נעצר ושטף דם שלמרבה המזל לא גרם נזק (ד"ר שקולניק לא הטריח את עצמו להגיע או לברר מה נשמע, צלצל רק למחרת בבוקר, ואמר שהיה בטוח שנחזור ישר הביתה... בקיצור-להתרחק!!!) .
הרופאים במיון אמרו לנו, אגב, שדימומים הם תופעה נפוצה ושגרתית שקורית אצל כל המוהלים והכירורגים (לרבות גונן, צ'צ'קס ודומיהם).
את ד"ר צ'צ'קס ראיתי בברית של אחיין שלי. למרות שהילד כלל לא צרח והכל עבר נקי ושקט - מדובר באדם כל-כך שחצן ולא נחמד, שאני לא אהיה מוכנה להשתמש בשירותיו עם כל הכבוד לנסיונו המקצועי. כל אחד והעדפותיו.
|
תוכן התגובה:
|