רצוי שיהיה ממויין ע"פ צבע הפריחה באופן ברור ולא ע"פ מיון למשפחות (כי זה אולי משמעותי לחלק מהמבוגרים אבל לילד מצוי, לא ממש). צריך שיהיו בו תמונות, רצוי צילומים (כדי שיהיו קרובים מאוד לממצא בשטח) שלא יהיה כבד לסחוב. שיתן מידע מספק בלי הצפות. אם אפשר מנוקד לשימוש עצמי של הילדים.
לי יש כבר שנים את "מדריך פרחי הבר בישראל" בהוצ' כתר. אני מאוד מרוצה ממנו (לעומתו יש לי מדריך ציפורים נורא ואיום מתק' בי"ס של זוגי"ש, שאני מעדיפה להתעלם מקיומו). אם אינני טועה לכתר יש סרויס מלא של מדריכים מהז'אנר שכוללים גם חרקים, זוחלים, יונקים, עצים, שיחים וציפורים. יש את מגדיר הפרחים של פרופ' פיצפונטבע שהוא חביב אבל לא ממש מקיף (ונותן יותר מידע כללי על מבנה הפרחים ומשפחותיהם, אך הפורמט יותר סיפורי) בנוסף ממליצה מאוד על הספר המצויין של עמוס בר פרחי אגדה שנותן מידע מעט יותר מורחב, תמונות צבע ואגדה המחוברת לצמח, כמדומתני בהוצ' ידיעות אחרונות (אבל לגמרי לא סגורה על זה)
|
תוכן התגובה:
|