23/4/2006 17:56
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
ועוד על ברוקולי, והפעם - נבטי ברוקולי
|
כותרת:
|
טרי מיום שישי. אמא של חברה שלי, פרופ' לביולוגיה, טענה בלהט שמה שהחומר ההוא ששכחתי את זמו ושמצוי בכמויות מסחריות בנבטי ברוקולי יודע לתקן בתאים, זה לא פנטסטי.
זה התחיל פשוט, עם הדי.אנ.איי שאמור לשכפל את עצמו, והסתבך באר.אנ.איי, כשמקטעים ממנו לא עושים את זה כמו שצריך ומה שהחומר מהברוקולי עושה זה להזכיר להם ולשמור על הסדר.
בקיצור, לא יודעת איך זה עובד בדיוק, אבל נבטי ברוקולי, ושוב נבטי ברוקולי, ולא שום דבר אחר כי בנבטים החומר הזה קיים בכמויות מסחריות.
האמת, לכשעצמו, לא להיט. נבט קצת קשה עורף, לא מתמסר כמו האלפאלפא ולא סחבק הקפצות כמו המאש. אבל מסתדר בסלט בסדר גמור, ובעיני במיטבו כשהוא עוטף קוביית גבינת עזים קטנה בסגנון שבר'ה. שוב שמן זית קטן מעגל יפה את הפינות החדות של כל מצליב.
אז לא אפשע בהכחידי מכן את המידע הירוק כהה הזה, משאמרתי לכן שפשע לא לאכול. נבטי ברוקולי אגב צומחים בשפע בניצת הדובדבן, וניתנים להחלפה תמורת ששה שקלים ושלושים אגורות.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|