הי זהר, מצטרפת לברכות ולחיזוקים לרגל התוצאות הטובות ולרגל שינוס המתניים הנהדר. שאלת לגבי קרול. חוששני שקרול אינה עובדת בלניאדו, כך שאם תרצי להכניסה לשם, תצטרכי להביאה על תקן דולה, אך עלולות להערכתי להיווצר התנגשויות עם המיילדת. האפשרות להביאה כמיילדת היא לעניות דעתי ב'קומבינה' עם הרופא בלבד. הסחיבה שבגללה לא נמצאה קרול במנוע החיפוש היא, שקרול, שיילדה את תותשדה הופיעה בהודעת הכותרת 'סיפור לידה' - בה מתארת תותשדה את לידתה המצוינת, (בקצה נתיב זה, אגב, http://www.leida.co.il/message.asp?qt=1660), ואילו מנוענו הצולע מחטט בשדות התגובות בלבד. (הסיבה - כשמומחים עונים הם בד"כ יזכירו את ה'באז וורד' המדויק, שקרוב לוודאי שגם המחפשים ישתמשו בו). את יודעת, זהר, בעקבות הסיפור שלך חשבתי, שהנושא של סוכרת הריונית מטריד הלא רבותמאיתנו וגורם לחץ מיותר על ההריון, ומכניס נשים לקבוצות סיכון, פעמים רבות על לא כפית סוכר בכפן, והמיטרד העיקרי - הימצאות בקבוצת סיכון מעלה את הסיכון בעצם ללידה התערבותית, שהיא לכשעצמה מסוכנת. עליך, זהר, אני סומכת שלא תתני לקצה התערבות מיותר לעבור את סף חדר הלידה שלך, וכפי שאמרו רבות וטובות לפני - את יכולה ללדת לידה נפלאה בבי"ח. נזכרתי בימים שלפני בדיקת סקר הסוכרת שלי. דחיתי אותו בשבועיים, בדיוק מהסיבות שאת יכולה לתאר לעצמך. התינוק הראשון שלי היה גדול יחסית, הרכבתי אותו ממיץ תירוש ועוגות ספוג בעיקר, ובהריוני השני חשדתי שמסתתרת בי איזושי מפלצת סוכר... ורק זה היה חסר לי - שאילנה לא תוכל ליילד אותי. למעשה, מרגע שתוצאות בדיקות המעבדה מראות שכך וכך - אף מיילדת בית מוסמכת לא תיקח את הצ'אנס. שיגעתי לטובה ת'כל בשאלות האם הסוכר עולה אחרי איזה סוגי אוכל, ופעילות ובתוך כמה זמן הוא יורד, וכן הלאה ניג'וסים שבסופם בניתי לי מזימה שלמה שלבוקר הבדיקה. מרוב תכנונים יצא שלא עשיתי כלום חוץ מלהתיש את עצמי ולבצע בדיקה 'אמיתית'. יצאתי מאד לא מתוקה, ישתבח שמו. אבל... במשך כל ההריון שמרתי, מבלי להמתין לשום תוצאות בדיקה על דיאטה מיוחדת ומוזרה שהרכבתי לעצמי (כולנו שומרים, קוראים לזה 'העדפות'. אני שונאת בוטנים - אז מה? אני בדיאטה חריפה נטולת בוטנים? כן, וממש לא, כלומר אף גורם חיצון לא 'גזר' עלי דבר, והעדפות אפשרלבנות מחדש בעזרת הרגלים). בכלל, מגוחך בעיני שיש תוצאות 'אמת' חד-משמעיות לבדיקה 'ספונטנית', שלפיהן יישק דבר. קבוצת סיכון, או לא. הרשו לי להיות פרובוקטיבית ולומר שרבין נפטר משום שהיה רגיש לכדורי האקדח שנורו לגופו. נכון שכולנו רגישים לגורם מסוג זה, ובכל זאת, לגורמים רבים אחרים, השונות גבוהה בינינו. לדוגמא אדם אחד מסוגל להתגרד קלות מעקיצת דבורה, ואחר - שלא נדע. לכן, נדמה לי שגם מותר ליחיד שגופו אינו יודע להתמודד יפה עם איזון משק הסוכר, לעשות מעשה. איני ממליצה המלצה רשמית של מדריכה להכנה ללידה או של כלום, אלא רק מעלה אפשרות עמומה למי שחושדת ליפול בסקר - לקנות מכשיר לבדיקת רמת הסוכר בדם, ולבדוק את עצמה: האם הסוכר עולה לאחר אכילת דגנים, לדוגמא? מה עושים? הבחירה בידיכן. יש מספיק פחמימות מורכבות בשטח כדי לא להסתבך עם שום המלצה. לעיתים צריך ללהטט בשולי המציאות, ולי ממש אין חשק ועניין להכניס למישהי לפה דיאטה כלשהיא, מה גם שאיני שמינית מוסמכת. ובכל זאת, רציתי לחלוק את מחשבותיי.
|
תוכן התגובה:
|