אני יודעת שכולנו ממש לחוצות (בעיקר בהריוננו הראשון) ורוצות לעשות כל בדיקה אפשרית על-מנת לודא שהעובר/ית אינם בעלי מום או מחלה קשה, אבל לאחר שעברתי במהלך הריוני את כל הבדיקות ה"רגילות" ובכולן עלה כי אינני שייכת לאף קבוצת סיכון, וכמו-כן אין במשפחתי ובמשפחת בעלי מומים או מחלות תורשתיות כלשהן (תודה לאל), החלטנו להתגבר על הצורך לדעת הכל מראש ולשלול כל סיכון (אפילו הקלוש שבקלושים) למום או מחלה, ולא עשינו בדיקת מי שפיר.
קשה לי לתאר לעצמי את ההרגשה הנוראית של אשה שמפילה (חס וחלילה) בעקבות בדיקת מי שפיר, על אחת כמה וכמה אם היא לא היתה באף קבוצת סיכון ומרבית הסיכויים הם שהעובר היה בריא. אני יודעת שהסיכוי הוא 1:250 או אפילו יותר נמוך, אבל אם זה קורה לך חס וחלילה, בשבילך זה 100%, והתחושה לאחר 20 שבועות הריון מאוד דומה לשכילת ילד חי. זו הרגשתי האישית כמובן.
כעת, כשאני ניצבת בפתח הריוני השני (מתכננים הריון בחודש הבא), ויש לי ילדה בריאה, נהדרת וחכמה בת שנה וחצי, אני חושבת שבהריוני השני אהיה הרבה יותר רגועה ושלווה, ולא אעלה אפילו על דעתי בדיקת מי שפיר (כמובן, בתנאי שכל הבדיקות הקודמות יניבו תוצאות דומות לפעם הראשונה, טפו-טפו-טפו...).
אני מאחלת לך המון הצלחה ובריאות בכל דרך שבה תבחרי, ומאחלת לך הריון בריא שבסופו תינוק בריא ושלם.
נטלי
|
תוכן התגובה:
|
