|
22/4/2002 16:46
|
נעמי
|
מאת:
|
|
רותי, כפי שמאיה כתבה לך, סיפרתי הבוקר על לידת VBAC
|
כותרת:
|
רותי יקרה
כפי שמאיה כתבה לך, סיפרתי הבוקר בפורום הורים לפעוטות של YNET על לידת VBAC נהדרת שליוויתי בתה"ש ביום העצמאות (יום נפלא ללידה נפלאה! והיולדת הרגישה מאוד עצמאית ומשוחררת - מאוד התאים לאותו יום).
היולדת נותחה בלידה הראשונה בגלל מצג עכוז.
הפעם היא עשתה את הכל אחרת והתכוננה היטב ללידה. כבר כמה חודשים לפני התאריך המשוער היא החליטה שהיא רוצה ללדת עם דולה וכמובן גם עם בן זוגה. ביומיים לפני הלידה כבר היו לה צירים שבאים והולכים והיא השתדלה להיות כמה שיותר בתנועה במהלך היום ולנוח כמה שיותר בלילות. בבוקר של הלידה היא כמה עם צירים יותר חזקים והחליטה לנסוע לתה"ש למרות שלא היה נראה לי שהיא בלידה. לאחר ניטור ובדיקה החליטו לחזור הביתה. בערב התחזקו הצירים והיא התחילה לעבוד על כדור כבר בבית כדי לקדם את הלידה.
היתה לה פתיחה של 4 ס"מ בבדיקה הראשונה והפתיחה הזו המשיכה ללוות אותה במשך מספר שעות ללא התקדמות, למרות שכל הזמן היתה בתנועה והשתמשנו בכל האמצעים האפשריים ע"מ לאפשר ללידה להתקדם. היו שתי סיבות ש"נתקענו" לזמן מה:
1. המוניטור. היא היתה מחוברת למוניטור רוב הלידה. היתה לה חופש תנועה יחסית (קפצה על הכדור, עמדה, עמדה על שש, כריעה וכו') וכל הזמן הינו בתנועה ועבדנו עם עבודה קולית, נשימות ועוד וברגעים שנאלצה "לנוח" מעט, השתמשנו עיסויים, דמיון מודרך ועוד). למרות חופש התנועה (היחסית טובה) הרגישה "קשורה" ושאי אפשר להתקדם וכך באמת היה עד שהצליחה להשתחרר מהתחושה.
2. היה לה קשה להאמין ש"משהו כל כך גדול יכול לצאת ממנה דרך הנרתיק. היא פשוט לא יכלה להאמין. היו לה גם פחדים עמוקים ומובנים מקיסרי נוסף. פחדים מכל מיני סוגים ומסיבות שונות. כל הדברים האלה, יחד עם הסיבה הראשונה פשוט תקעו את הפתיחה פיזית ומילולית.
ברגע שהצלחנו לגרום לה להכריז על הפחדים שלה במילים ולשחרר אותם, הכל החל לזרום. כמובן שהשתמשתי גם בכל ה"tricks of the trade" האפשריים כדי לקדם את הלידה, ואני מניחה שכל הדברים יחד פשוט שחררו אותה לגמרי, ויחד עם השחרור שלה, היא עברה מיידית מפתיחה של 4 לפתיחה מלאה וילדה בקלי קלות כמעט ללא לחיצות.
אז למה אני מספרת לך על הלידה שלה? כדי לומר לך שמובן וטבעי שיש לך פחדים וחששות מלידה "רגילה" לאחר שנותחת בפעם הראשונה. קשה לשחרר את הפחדים בבת אחת סתם כך, אבל תנסי להאמין בעצמך יותר ולזכור שהגוף שלך יודע ללדת והעובדה שנותחת בלידה הראשונה לא אומר כלום לגבי הלידה הקרובה. נכון שלפעמים הפרוטוקול של בית היולדות מחייב מוניטור רציף (ולפעמים לא), אבל עדיין יש המון דברים שאפשר לעשות בלידה כדי להתמודד עם הלחץ וצירים וגם כדי לקדם את הלידה בצורה תקינה ויפה.
הלידה שלה ערכה כ-6 שעות וזה לא נחשב הרבה ללידת VBAC שהיא בהרבה מובנים דומה מאוד ללידה ראשונה (אבל עם טראומה של לידה קיסרית).
תאמיני בעצמך, תבחרי מקום לידה בו יאפשרו לך ללדת כמו שאת רוצה, קחי איתך דולה או חברה שתתמוך בך ותעזור לך לקדם את הלידה, להתמודד עם הצירים ולשחרר את הפחדים. תזכרי שפחד מגביר כאב ולא תורם כלל להתקדמות הלידה.
מאחלת לך לידה קלה, זריזה ונפלאה - לידה שתהיה בדיוק כמו שאת רוצה!
נעמי
תומכת לידה מוסמכת - דולה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
