|
12/2/2008 22:54
|
ע.פ.
|
מאת:
|
|
גילי, אני אוהבת אותך ונכאבת מדברייך.
|
כותרת:
|
פשוט כואב, שורף, דוקר. קורע. צורב. את אשה מופלאה, שעזרה לי המון, במישרין ובעקיפין. כשדיברנו בטלפון פעם, אפילו הקול והדיבור שלך היה מלא עוצמה. אני מעריצה את מי שאת, את מה שאת מסוגלת לעשות ולהביא מעצמך לעולם, על אף מה שמתחולל בך בפנים. את מצטיירת לי כבולדוזר, במובן הכי טוב של זה, למרות שבטח את אומרת לעצמך עכשיו - איזה בולדוזר, מי בולדוזר. את מביאה רק אנרגיות חיוביות לעולם הזה. את עושה שיהיה טוב, לכל כך הרבה אנשים. ולא, לא, לא מגיע לך להיות עצובה וכאובה ככה. אבל מכיון שכך הוא, וצדק אין, אין לי אלא לשלוח חיבוק נוסף, ולאחל לך רק טובות ושמחות. תדעי שחונק לי בגרון, איתך. בטח לא כמוך, אבל איתך.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|