מאוד מתרשמת מהדאגה שלך והמעורבות שלך, נשמע לי שמשפחתך זכתה בך. מכאן שגם לא חושבת שאת נודניקית ופולניה (-:
אבל, על פניו (ואני לא מומחית, סתם אמא, ובתי השניה בדיוק בגיל של נכדתך) לא נראה לי שיש בעיה. אם הילדה לא היתה יוצרת קשר עין כלל, זה משהו אחר, אבל את מעידה שהיא כן יוצרת קשר עין עם האם. בגיל הזה הקשר עם האם ממש מתחזק ובהחלט נראה לי הגיוני תינוק שיותר קשור לאמו ושלא נקשר לזריןם. במיוחד יכול להיות אם האם, שזוהי ילדתה הראשונה והיא מה שקוראים "ילדה יקרה" שהגיעה אחרי טיפולים, לא משה מצידה עד כה והילדה לא חוותה כל כך מגע של אחרים קודם לכן (קורה במשפחות הכי טובות אמהות שלא מוכנות לשחרר...). בנוסף, אני מאמינה שמצב רגשי של תינוק יכול לנבוע מההריון והלידה (חוויה מכוננת עבורם, מן הסתם) ואולי מכאן הקשר הסימביוטי עם האם והרתיעה מזרים. ואגב, האם את בטוחה שהיא גם לא יוצרת קשר עין עם בנך? אולי כשהם באווירה שקטה בבית היא כן מתקשרת איתו? יכולה לספר לך שהבת שלי שכעקרון ידידותית ויוצרת קשר עין עם אחרים, בהחלט יש מצבים בשלב זה בהם היא תבכה אפילו בידיים של אביה ותרגע רק אצלי.
סיכומו של עניין, מאמינה שמדובר במשהו יותר רגשי ולא התפתחותי, ובעיקר שמדובר בשלב שיחלוף. לא הייתי נלחצת ולוקחת לבירור התפתחותי, מה גם שכל תינוק יש לו קצב התפתחות משלו, ובטוחה שהיא תגדל להיות תינוקת מקסימה, במיוחד אם תקבל מספיק שעות סבתא (-; אני מבינה שקשה לך עם הרתיעה של התינוקת ממך, אבל תמשיכי להיות שם בשבילה, הגמול המובטח הוא עצום!
ענת
|
תוכן התגובה:
|
