בעיקר כי את מכבדת ומתחשבת בזוג ההורים ולא רוצה להרגיז אותם. לא ישר אומרת כל מה שעולה בראשך (כמו אמא שלי למשל)... מה שאפשר אולי להציע זה כשאתם נפגשים, לנסות לשיר לה שירים, לדבר איתה ולחייך אליה,לנסות ליזום את הקשר איתה, כך שהיא תסתקרן ותגיב אלייך.
(כאן אני חייבת לספר אנקדוטה - שכשהבת הגדולה שלי נולדה וסבא שלה היה בא לבקר אותה לפעמים, היה לו כזה פרצוף של סימן שאלה וחוסר ביטחון שהיא הייתה פורצת בבכי תמרורים. הוא היה בא ותוקע את הפרצוף שלו מולה ואומר ככה "נו, מתי תגידי לי שלום? נו?" במקום לחייך אליה ולהגיד שלום ולדבר ככה בביטחון, והיא הייתה מרגישה את הציפיה שלו ממנה, כאילו כל האינטראקציה ביניהם עכשיו רק בידיים הקטנות שלה...)
|
תוכן התגובה:
|