היא לא עקבה במבט, לא סובבה את הראש לשמע צלילים, לא הגיבה ולא תיקשרה. גם בבית היא סובבה את הראש תמיד רק לצד אחד. הרופאה ההתפתחותית נלחצה והלחיצה מאוד. יצאנו משם עם לב כבד והוראה לחזור בעוד חודשיים לביקורת. זה לקח לה עוד חודש או חודשיים להדביק את הפער ולבטל את כל החרדות. היום היא בת שלוש וחצי ולהגיד שהיא מתקשרת זה אנדרסטייטמנט...
אני נורא מבינה את הדאגה שלך, אבל באמת שזה נורא מוקדם. היא בשלב שלגמרי "מותר" לה, וכנראה שהיא פשוט קצת איטית בשלב הזה, מה שלחלוטין לא מעיד על כלום בעתיד. אז נכון שהתסמינים של אוטיזם דומים למה שתיארת, אבל (וזה אבל גדול) לא כל התנהגות כזו היא סימן מוקדם לאוטיזם.
הכי הכי אני מקווה שתצליחי להירגע וליהנות מהנכדה החדשה שלך. לא הייתי משתפת את ההורים בשלב הזה, פשוט בשביל לא להלחיץ. מזל טוב גדול, ונשמח מאוד אם תעדכני אותנו בהתפתחויות (שאני, אישית, משוכנעת שיהיו רק לטובה).
|
תוכן התגובה:
|