פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
1/5/2002 11:25 קיסרית בטראומה מאת:
אוי!!! (ארוך) כותרת:
במשך כ-4 שעות נתקעתי בפתיחה של 5. הרופאה החדשה במשמרת, עוד לפני ששאלה לשמי והתעניינה בשלומי, הודיעה שהיא נותנת זירוז. לא יודעת מאיפה היה לי האומץ - ייצור לא אסרטיבי שכמותי - לסרב בתוקף לזירוז. אני אמנם לא ממש טיפוס עם אוריינטציה ללידה טבעית וכו', ומראש הגדרתי לעצמי שמה שהכי חשוב לי בלידה זה שהיא תכאב מה שפחות, אבל איכשהו נראה לי שאחרי 4 שעות בלבד של צירים - אפשר לתת עוד צ'אנס להתקדמות באופן טבעי. ואכן, מרגע זה הפתיחה התקדמה במהירות והגיעה ל-9, שם היא נתקעה במשך 5 שעות ("כי מנגד תראה את הארץ ואליה לא תבוא", או משהו דומה) ועם ראש שסרב לרדת למטה. רופא מיוחד נקרא אל החדר על-מנת לדחוף את העובר כלפי מטה (אמאל'ה, ראיתי כוכבים) - זה לא עזר. הפעם קיבלתי זירוז בלי שאמרו לי על כך מילה, זה נודע לי רק כשהחדר נמלא לפתע ברופאים ומיילדות: כששאלתי (וחזרתי ושאלתי) מה הסיבה להתכנסות, הואילה סופסוף אחת המיילדות לפלוט משהו על כך שהעובר במצוקה בגלל הזירוז שקיבלתי (ללא אישורי, כאמור). תוך שניות נדחף לידי טופס הסכמה לניתוח קיסרי, אפילו נשיקת פרידה מהבעל לא איפשרו לי, והוטסתי לחדר ניתוח. בשלב הזה כבר הייתי מלאה באפידורל (על-פי בקשתי המפורשת במהלך הצירים). נפלתי על רופאה מרדימה שעברה הכשרה במרתפי העינויים של ה-ק.ג.ב הרוסי, חוץ מלהוריד לי סטירה היא עשתה הכל (צעקות, נזיפות, השפלות: ילדה רעה שכמותי, מה אני מנג'סת שקר לי. ומה הקשקוש הזה שקשה לי לנשום. ואיך אני מעזה להזיז את הידיים, ואולי שאני אשתוק כבר?).
מהניתוח אני זוכרת רק את הדחיפות של הרופא (דוחף את העובר כלפי החתך בבטן התחתונה) - ופתאום הבכי המתוק ביותר בעולם. זה היה כ"כ מהיר! את שלב התפירה אני כבר לא זוכרת, הייתי מטושטשת לחלוטין (סוכנת ה-ק.ג.ב. כנראה נתנה לי מנה כפולה כדי שארדם ולא אציק). את הילד שלי ראיתי רק למחרת, יותר מ-12 שעות לאחר הלידה (הנה נקודת אור: זה לא הפריע לו לתפוס את הפיטמה באופן מושלם ולינוק עד עצם היום הזה).
לקום בפעם הראשונה מהמיטה לאחר הניתוח היה כרוך בכאבי תופת, אבל ההחלמה עצמה היתה מהירה למדי. מהסיפורים של חברותי נראה לי שההחלמה מהחתך שהן עברו בלידה "רגילה" היתה ארוכה וקשה יותר (אבל אולי אני סתם מחפשת במה להתנחם...).
אוףףףף!!! פתאום גיליתי שניצלתי את שאלתך כדי לשפוך את טראומת הלידה שלי. מצטערת...ומאחלת לך לידה נעימה ככל האפשר.

תוכן התגובה:


תגובות נוספות
30/4/2002  22:11 עברתי קיסרי. מעשה שהיה, כך היה... - לימור
30/4/2002  23:43 קיסרי מלפני כשבועיים - איילת1
1/5/2002  02:46 תודה לימור, ואיילת - וואו, איזו קלות - רותי קרני הורוביץ
1/5/2002  09:18 הי לימור, דפדפי קצת אחורה... - נירה
1/5/2002  15:36 אוסף חלקי (אני חושבת) של סיפורי לידה קיסריים - רויטל
1/5/2002  17:42 לימורי מזל טוב - מירב אלימלך
1/5/2002  19:33 לאיילת מזל-טוב נשמה!!! - מירב אלימלך
1/5/2002  19:36 רויטל תודה!!! - מירב אלימלך
1/5/2002  21:59 משום מה סיפורי לא נכלל ברשימתה של רויטל, אולי מפני שנערך לפני 11 חודש בקרוב... - רוני
2/5/2002  10:14 נתוח קיסרי מלפני ארבע חודשים - רינת
2/5/2002  12:15 לרוני, סליחה, פשוט לא הספקתי לעבור על כל הסיפורים וצרפתי רק כמה שהיו לי בשליפה. ל"ת - רויטל
2/5/2002  18:26 לרוני - מירב אלימלך
3/5/2002  00:05 רינת, תודה על הסיפור ומאחלת לך בקלות עם הקטנטנות, ורויטל, על האוסף! (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ
3/5/2002  16:56 תשובה למרב - איילת1
5/5/2002  19:13 לאיילת-ממירב - מירב אלימלך


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש