(היגרסה המקסימה עם מוני מושונוב ורמי קליינשטיין)
לילה / מילים ולחן שלום חנוך
מעל הצמרות עדים העננים כשהירח אל הגן מניד ראשו, נותן סימן - "אפשר לשבת" שם בפינה אותו ספסל קלט את כל כמות הטל והתרטב - "תקח מגבת" אומר הלילה ושותק.
הלילה הזה שום סימן הוא לא נותן הוא מעוור, הוא מכוון את התנועה בשלל גחליליות. הוא מספר מעשיות והוא חושב שילדים מאמינים לזה מן לילה שכזה, כזה.
בחלונות כבו מזמן כל האורות, ושתי עיניים ירוקות שולחות סימפוניית אנקות סולם מינורי. בביתני התינוקות מייללים בהפסקות נצבט הלב - "היי אמא, עורי" אומר הלילה ושוכב.
החלה רוח שורקת אלף מנגינות, חצר פניה מליטה, עוצרת את נשימתה כי בא אורח. הסהר מעגל את פיו במין חיוך כל-כך חביב ומסתרק - "אתה קרח" אומר הלילה וצוחק.
|
תוכן התגובה:
|