|
2/5/2002 10:14
|
רינת
|
מאת:
|
|
נתוח קיסרי מלפני ארבע חודשים
|
כותרת:
|
אני ילדתי תאומות בקיסרי אלקטיבי, הנתוח התקיים עקב לידה קודמת בנתוח קיסרי, הפעם ידעתי לקראת מה אני הולכת וכנראה בגלל המוכנות היה לי יותר קל.
ילדתי בסורוקה ושם מתאשפזים לילה לפני הנתוח- הסתבר שכבר הגעתי עם פתיחה
ובמשך הלילה התפתחו צירים אז שמרו עלי בחדר צירים כדי שאני לא אלד, כולנו העדפנו שזה לא יהיה נתוח חירום. בבוקר הייתי ראשונה בתור הנתוחים.
וכששכבתי על השולחן והכינו אותי פשוט ירדו לי דמעות פחד, ונשבעתי שזו פעם אחרונה(זה כבר עבר לי), הקטע הכי מפחיד מבחינתי היה זריקת האפידורל, ביקשו ממני לשכב על הצד בתנוחה עוברית - איך בדיוק עושים את זה עם בטן של תחילת חודש תשיעי עם תאומים? ולכן אחד המרדימים החזיק אותי בזמן הדקירה, כלכך הייתי שקוע בתנוחה המשפילה שלא שמתי בכלל לב וכבר נגמרה הזריקה. מהלך הנתוח עבר בצורה חלקה כשאני זוכרת את ההכרזה תאומה מ"ס 1-בת והביאו לי אותה לנשיקה, ואח"כ את ההכרזה תאומה מ"ס 2 וגם אותה נישקתי וכבר כלום לא היה חשוב - כי המתוקות שלי היו בחוץ, את הרעידות בחדר ההתאוששות זכרתי ועברתי בשלום ואחרי ארבע שעות שוב פגשתי את בנותי שעכשיו כבר יכולתי להחזיק ולהניק.
לאחר כעשר שעות שיחררו אותי מהקטטר ועזרו לי לקום למקלחת,חוויה קשה אבל חשובה ומטהרת. הקימות הראשונות היו מאד מאד קשות, וכמו האדם הקדמון בהתחלה הולכים כפופים ולאט לאט מתיישרים.זכרתי את הכלל החשוב ששיננו לי מהנתוח הקודם ככל שקמים יותר מהר ההחלמה יותר מהירה, ואני התעקשתי לקום לטפל בבנותי ובהחלט החלמתי מהר.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
