20/9/2008 23:13
|
מעיין
|
מאת:
|
רותי ו"אשה" יקרות-
|
כותרת:
|
רותי, אני לא מיטיבה לכתוב כמוך, המאמר שלך הוא פאר לכתיבה. לכאורה בדקת את העניין מ360 המעלות שבו, אולם למעשה הפרדת את השדיים והעלת אותם לדרגת קדושים, ועל כך אנו חלוקות. בדיקות ע"י כירורגים והתיחסות לשדיים כאל מקור התפתחות אופציונאלי של תאים סרטניים לא מעמיד נשים בבעיה, לא מכניס את המימסד הרפואי לחדר המיטות שלנו ולא מקטין את אחריותנו לגופנו. באופן אישי נראה לי תמוה עד מופרך עניין הריקון של השדיים, כשלמעשה מוכח היום שהשינויים ההורמונליים (שהזכרת) הם למעשה החשוד העיקרי בגרימת סרטן השד , והמחקרים האחרונים שוללים את התיאוריה שרווחה עד לאחרונה - כאילו הנקה מרובה מגינה על השד מהתפרצות סרטן. לקחת לך כאן אחריות כבדה, מה שמשכנע אותי שאת מאמינה בצורה מושלמת בתיאוריה שלך - מעורר הערכה. אני תמהה מה הביא אותך להסתכלות כ"כ קיצונית ורגשית על הנושא.(אשמח "לשמוע" אם תרצי לשתף).
"אשה" - אני מסכימה איתך בעניין חשיבות הגילוי המוקדם, הבדיקות התקופתיות ועוד. כמי שנושאת מוטציה בגן , הגורמת לעליה בסיכון לסרטן השד - יש לי בהחלט יחסים מורכבים - הן עם הממסד הרפואי והן עם השדיים... כמו שלא אבטל חשיבה עצמית לטובת הליכה כעיוורת אחרי הנחיות הממסד הרפואי, כך אמשיך כפי הנראה לאכול דבש, עגל ודגנים - ולא אקרא אך ורק מדריכי אושר של ביירון קייטי.המאמר קיצוני מידי לטעמי, אם כי מאיר כמה נקודות מעניינות.
בריאות ואושר, מעיין.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|