21/9/2008 18:34
|
אנונימית עכשיו
|
מאת:
|
עוד עניין לגבי התגובות
|
כותרת:
|
אני חושבת שיותר משרותי הביעה רתיעה מבדיקות מניעה, רותי העלתה למודעות עניין חשוב של היחס לגופנו ולאיברינו ברפואה המודרנית והתועלת למול הנזק. אני חיה את העניין הזה עם בעיה גופנית אחרת. האם התעסקות אובססיבית של הרפואה על ידי אין סוף בדיקות פולשניות/קרינות/דקירות/ביופסיות וכו' מאיברים שונים יכולה באמת להעלות את רגישותם של אותם האיברים למחלות הקשות? או אולי מדובר רק על איברים שהם רגישים מלכתחילה, ובעיקר איברים נשיים. איברים שגם ככה זוכים ליחס דואלי ומבלבל. איברים שנושאים כל כך הרבה תחושות, רגשות, טראומות לעיתים, עינוגים, איסורים, וכו'. אבל האם התייחסות בלתי פוסקת אליהם לא תשנה? הרי צורת החיים האלטרנטיבית המוצעת לבדיקות גם כוללת יחס בלתי פוסק. הימנעות ממאכלים טעימים, לחיות כל הזמן במניעה - האם לזה אין מחיר? אני אישית במניעה מסוכר מהסיבות הללו. אתמול הכנתי עוגה עם מעט מאד סוכר. לקחתי ביס והרגשתי את כל הגוף שלי רועד מהכמיהה. וזאת לאחר שאני כל הזמן מונעת מעצמי כשיש בסביבה (ומעולם לא הייתי אכלנית גדולה של מוצרים מתוקים). האם זה כן בריא?
אין לי תשובות לשאלות האלו וגם אני מתעסקת בהם הרבה. העיסוק הזה הוא לא טוב. הוא בהכרח מזיק. אני אישית לא יודעת איך להפסיק אותו וכך אני גם נמצאת תחת אינסופ בדיקות רפואיות וגם באינסופ הימנעויות ממזון, וכו'. לפחות מיוגה וטיפולים אלטרנטיים אני נהנית.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|