|
24/9/2008 23:04
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
|
ולמרות הגועל
|
כותרת:
|
והמשימה המעייפת להתמודד עם דברי הבלע הדמגוגיים שלך, מחויבת לקוראות
ראשית, האונימיות יפה למטרות הגנה, אך מכוערת למטרות התקפה. אני יכולה רק לקוות שאינך מחוג מכרותיי.
ההערה שלך לגבי ניסוחים בלעז היא מטומטמת. כנראה שאת כבר ממש לא יודעת לאן לכוון את יריקות הרעל שלך, ונתלית בלית ברירה בעניין סגנון.
ובאותה נשימה, את בוחרת לנופף בעצמך בלועזית ולהגן על ה"אתיקה". ברור שאינך מבינה אפילו את פירוש המונח. אתיקה, הפילוסופיה של המוסר, או תורת המידות, היא מערכת של נוהגים המתייסת לתחום מסוים. לדוגמא, האתיקה של הרפואה מחייבת את הרופאים. האתיקה של הדולות המחייבת את הדולות. האתיקה של הפסיכולוגיה המחייבת את הפסיכולוגים וכן הלאה.
מאחר ואת (?) מנסה מלכתחילה לדרוך למעוך ולבלבל את העדים לדיון בין קבוצות ההתיחסות של אמות המידה המחייבות אותי לכאורה, אבהיר שוב ושוב, ככל שיידרש, עד שענן האבק שאת זורה בעיניים יתפזר. אני הוגת דעות, ואיני מחויבת לשום 'אתיקה' רפואית או של כל גילדה מקצועית אחרת. נהפוך הוא. חובתי המוסרית היא להגות את דעותיי.
בניגוד אליך, אגב, שבהיעדר דעה משל עצמך את בוחרת בדבר המשעמם ביותר: להגן על הדיעה המקובלת, היחידה שאינה זקוקה להגנה. האם זה מה שרצית לעשות כשהיית ילדה?
איני יודעת מאין להמשיך. כל אבן בלע שלך מסתירה שטות זדונית אחרת. הרפואה היא שאחראית להארכת תוחלת החיים שלנו בעשרות שנים? אני רואה שאת גם היסטוריונית.. חנטריש.
אך למה רק היסטוריונית? יש לך אולי גם רעיונות נשגבים בתחום ניהול הניסויים. את רוצה לומר איך היית מנהלת ניסוי רטרוספקטיבי הבודק את שיעור ההישרדות של מי שהחלימו בלי שאובחנו?
בלטנף את הרפואה, ואת משתתפות הדיון על הדרך, את הרבה יותר מוכשרת.
ואגב, אנקדוטה מעניינת לעניין הגילוי (למרות שהמאמר נוגע בו לרגע וחולף להצעות מעניינות ומעשיות, למרות שאת נטפלת לנקודה הזו שוב ושוב).
הבוקר, ביום האחרון של הקורס להכשרת מדריכות הכנה ללידה ודולות בביה"ס אמנות הלידה, סיפרה לי משתתפת שקראה את המאמר שלי, ושחמתה שעברה 'גילוי' לפני שלושים שנה, בו הובטח לה מפי הרופאים שנותרה לה חצי שנה, סירבה לקבל טיפול, לבד מכמה טיפולים אלטרנטיביים והיא חיה עד היום. לא טוב כל כך, רחוקה מלהיות בריאה ומאושרת, אך מהצד הנכון של המתרס. מזלה שאינך קרובת משפחה שלה.
אנשים כמוך, פורמליסטים דורסניים ומתלהמים, הם הרעל בעורקי הרוח. יחד, אתם יוצרים מכבש משחית הרומס את חירותו של האדם החושב ואת אמונתו ביכולתו להחלים בכוחות עצמו. ידיכם מגואלות בדם הנופלים בשדה הקטל הסטטיסטי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
