בני עבר את המבחן הראשון ועשה את השני. בסביבות פסח התבשרנו שהוא באחוז הגבוה ביותר ומתאים לתוכנית של "יום העשרה" אחת לשבוע שמתקיים בבית ספר אחר. בשכבה שלו יש שתי כיתות ועוד ילד אחד מהכיתה המקבילה לומד איתו ביום ההעשרה. אני לא יכולה לדבר בשם אף אחד אחר - אבל התוכנית הזו היא קרן אור עבור הבן שלי. הוא די סובל בבית הספר הרגיל והיום הזה בשבוע הוא התרעננות. מחוננות איננה שוויץ, היא סוג של צרכים מיוחדים. להבדיל אלף הבדלות כמובן, אבל הם זקוקים להתייחסות ולכיוון ולטיפוח.ילדים מחוננים זקוקים לסוג של מסגרת. כך הם נפגשים פעם בשבוע עם ילדים בעלי אותו מכנה משותף ואותם תחומי עניין. בגלל הילדים האלה, שצריכים מאוד את התמיכה הזו, מקיימים את מבחני האיתור. כמו שכתבו לפני, לא צריך להתייחס אליהם כאל מבחנים שקובעים אם הילד "שווה" או "לא שווה". המטרה למצוא את מי שצריך את העזרה ולעזור לו, כי לא תמיד ההורים מודעים למחוננות של הילד. אילו הייתם שואלים אותי, בכלל לא הייתי בטוחה בזמנו שהוא ב-5 האחוזים הגבוהים ביותר, לא כל שכן אותו אחוז בודד. מיוזמתי לא הייתי שולחת אותו לשום מסגרת למחוננים, כך שמזל שעברנו את המבחן הזה.
|
תוכן התגובה:
|