נתחיל בעובדות: א. ביתנו מלא חפצים ב. אנחנו נותנים ותורמים המון. שתי העובדות חשובות לויכוח שמתנהל פה בבית לאחרונה- ילדינו גדלו , שיהיו בריאים, כבר לא משתמשים ברב משחקי הילדות המוקדמת שלהם. עברו לשחק בעיקר במשחקי קופסא, כדור ומחשב. הבית גדול ומרווח, יש מקום בשפע, והחפצים לא מעיקים עלינו מהבחינה הפיסית. בעלי טוען - כל מה שלא בשימוש - היידה, לפליטי דרפור, לרווחה במושב שלנו, למקלט לנשים מוכות באזורנו, וכד'. (ושוב - לא בעיה לאן למסור - אנחנו עושים זאת בדרך קבע). טוען, במידה רבה של צדק - שיש איזה תהליך בעולם - שכל אחד יהנה מהחפצים הללו בזמנו - וזמננו כבר עבר... אני אומרת - ובכן... יש כמה דברים שממש קשה לי למסור אותם, וכמה שזה ישמע קטנוני - מדובר בדברים שעלו בזמנו הרבה כסף (ארגזים מלאי "דופלו", מוסך, מטבח של פישר פרייס וכד')- מה, שילמנו עליהם המון - וזהו? למסור? מצד שני, באמת לא לעניין לתפוס מקום בבית עם צעצועים שלא מתאימים לגיל הילדים.... אני קטנונית נורא?! (כשאני קוראת מה כתבתי זה נשמע לי זוועה...) אגב, למכור - לא בא בחשבון, אם כבר להוציא מהבית - אז לתרום. מה דעתכן?
|
תוכן התגובה:
|