מסכימה עם אבא'לה. (ואין בינינו קרבה משפחתית). אין המבחן הזה מודד באמת את יכולותיו המלאות והטובות של הילד, אלא את מה שמעניין את הממסד החינוכי. עם זאת, גם פרס נובל לא מודד את אושרו של האדם, אם נמשיך עם קו המחשבה הזה. אז בואו נסכם, שכבודו של המבחן במקומו ותו לא. דבר אחר שלא ברור לי, היום בעידן העידוד, להשאיר ילד שנה נוספת בגן, אם רק אפשר, איך מבדילים ביכולת של ילד שבעצם גדול בשנה מילד אחר באותה כיתה,וששניהם ניגשים למבחן? למישהו תשובה?
|
תוכן התגובה:
|