אני חושבת שהסיבה שדרורית מעלה דווקא את הסיפור הזה היא שאותו מלמדים מגיל רך מאד - גם ילדים בני 3-4-5. אני מודה שמאז שבכורתי התחילה ללמוד תורה בכיתה ב' אני נתקלת בלא מעט קשיים כשאני עוזרת לה לעבור על החומר. זה אולי נושא לדיון אחר (או שלא?) הקטע הכי קשה שאני זוכרת הוא על האורחים שבאו לבקר את לוט כשאנשי סדום ביקשו "לדעת" אותם, אז למען הכנסת אורחים הוא נידב להם את בנותיו במקומם... איך מסבירים דבר כזה לילדה בכיתה ב'? סיפורי התורה מזעזעים כמעט בכל מקום ומקום, והם רוויי רצח ודם, לעיתים קרובות בהוראת האלוהים. למשל השבוע "למדנו" על סיפור עגל הזהב. אלוהים רצה להשמיד את העם כיוון שבגדו בו והשתחוו לפסל. משה ביקש ממנו לחוס על העם, וכדי לרצות אותו שלח את הלוויים להרוג את כל בני משפחתם שהשתתפו בחגיגת עגל הזהב. העניין הזה מוזכר בפסוק אחד בלבד, כלאחר יד. מנגד אני חייבת לומר שביתי לא מתרגשת ולו לרגע מהסיפורים האלה, היא התרגלה ש"למות" זה חלק שגרתי בחומר הנלמד, עוברת הלאה בלי להניד ריס. זו יכולת שיש לילדים וכנראה היתה גם לרובנו כשהיינו ילדים, גם אני לא זוכתר אף סיפור שזיעזע אותי.
|
תוכן התגובה:
|