6/6/2002 13:52
|
מירב שרמן
|
מאת:
|
איריס מופלאה, אני נפעמת
|
כותרת:
|
קראתי על הבוקר את סיפורך המופלא, והוא=את מלווה אותי היום. איזו הקשבה. איזה ניצחון. איזה אומץ. אינסוף. גם הסיפור על הבן שלך ריגש אותי בזמנו מאוד, ונעתקו המילים מפי...
אהבתי כל מילה שכתבת על הסיבות שבגללן לא רצית ללדת שוב בבית-חולים, ומדהים לראות כמה צדקת, ואת השוני בין הלידות בפועל. כתבת בסוף, בצניעות רבה, שהכל לטובה, וגם אני מאמינה שזה נכון, רק לדעתי כדי שארוע יהיה באמת "לטובה", צריך להכניס את אלוהים (=הקשבה פנימית - אני לא דתיה) לתוכו. ואת עשית את זה כל כך יפה, בתבונתך הרבה. מאוד אשמח להכיר אותך, אנחנו גם די שכנות (אני מנס-ציונה).
תודה עליך. יום נעים והרבה אור. מירב.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|