אנחנו שלחנו את מס' 1 למבחנים. לא ידענו לאן יגיע (לתכנית המחוננים בבוקר או לתכנית המצטיינים אחה"צ, ובכלל לא היינו בטוחים שאם יגיע לתכנית המצטיינים נצליח לעמוד במערך ההסעים...). הסברנו לו שאם יעבור את המבחן הזה יוכל להצטרף ליום לימודים מיוחד עם חוגים מענינים, ובאותה נשימה אמרנו שרוב הילדים לא עוברים את המבחן הזה ושחשוב לנסות למרות שבכלל לא בטוח שיצליח.
החוויה שלו ממבחן שלב ב' היתה ***כיף*** למרות שהוא חזר עם תובנה שהוא לא עבר כי היו לו לדעתו יותר מידי טעויות (!!!) ביחס למבחן שעשה חבר שלו (שגם התפאר בכך שהיו לו רק 2 טעויות...). כעבור כמה חודשים קיבל תשובה שעבר את המבחן לתכנית הבוקר (החבר 'עם ה2 טעויות' עבר לתכנית אחה"צ...). בקיצר, המבחן הזה הוא לא כזו מועקה, הרווח מלעבור אותו גדול על התסכול שאולי יגרם אם לא יעבור אותו (ובזה ניתן לשלוט לפחות חלקית באמצעות המסרים שתעבירו או לא תעבירו בבית).
אם כ"כ הרבה אנשים חושבים שהוא מתאים, יכול להיות שהוא באמת מתאים! אישית, אני חושבת שיום ההעשרה הזה יכול להיות תוספת מבורכת לכל ילד, לא רק למחוננים, והלוואי וניתן היה ל"צ'פר" את כולם ביום כזה. אפשר גם לבחור לדחות את האיתור בכמה שנים (חברה נהגה כך, והמתינה עד כיתה ה' מפני שהיה לה חשוב לעבוד עם הילד על נושאים שונים ולא להוציא אותו ממסגרת בי"ס) ולבקש להבחן במועד מאוחר יותר.
|
תוכן התגובה:
|