פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
11/6/2002 00:09 איריס גוב מאת:
מי שם במראה כותרת:
שיטת האלמינציה מוכרת מאוד, מאז שנות ילדותי המוקדמות. אני זוכרת כי נהגתי לעמוד שעות מול המראה, להסתכל לתוך עיניי ולחפש מי מסתתר שם בפנים. ואולי כאשר מנפים את כל ההבלים והפחדים המכסים את עינינו מלראות, אנו נותרים עם האמת גם אם היא מוזרה "לא מתקבלת על הדעת" לא עונה על החוקים והכללים ה"בטוחים", זוהי האמת.
מאז שאני זוכרת את עצמי הרגשתי בודדה, לא שייכת, זרה בנוף האנושי שגדלתי בו. לא שייכת להורי לסביבתי לגופי. וכששאלתי את השאלות הלא נכונות והתשובות שקיבלתי בנוסח הפסיכולוגיה המודרנית, ערבבו מין בשאינו מינו. ובכלל אולי לשאלת הניתוק יש תשובה אחרת לגמרי. אולי אני לא מרגישה מחוברת עם גופי בגלל הניגוד בין משהו חופשי ועצום למשהו קטן וכובל? בגלל שאי אפשר לחבר בין שני דברים סותרים כפי שאי אפשר לחבר בין אור וחושך.
ואם זה כך, אם האמת נמצאת בתוכי אז אני מחפשת תשובות במקומות הלא נכונים. המשמעות היא שאני לא צריכה לחפש תשובות בספרים, אני לא צריכה פסיכולוגים שישכנעו אותי בעיוות של האמת, אני לא צריכה מורים, אני צריכה לחפש בתוך עצמי כי רק שם נמצאות כל התשובות לכל השאלות ששאלתי אי פעם, שאשאל, וגם לאלו שלא אשאל לעולם. אני זקוקה היום להנחיה שתעזור לי לשאול את התשובות הנכונות., שתעזור לי לא לפול לשוליים של הדרך בה אני צועדת, לא לפחד מהדרך ומסופה, פחד הגורם לי לחפש מקלט ארעי מסמא בשוליים.
ייתכן שהראיה שלי עד היום היתה הפוכה. במקום להסתכל החוצה, אני צריכה להסתכל פנימה. במקום לבנות פירמידות מהבסיס, כשאני מחפשת דרך להגיע לקודקוד, אולי להפוך את העניין ולהתחיל מהקודקוד. האם ההוויה האמיתית האחת והיחידה שאנשים מכנים בשם אלהים היא הקודקוד של הפירמידה שלי, שהיא למעשה הפירמידה האחת והיחידה? האם נקודת המוצא היא גם נקודת הסיום ועד שמבינים לחלוטין את המשמעות הזו עלינו לנוע במעגלים שוב ושוב ושוב? האם זוהי המשמעות שאין לנו התחלה ואין לנו סוף? ובו בזמן אנו גם ההתחלה וגם הסוף?
לפעמים נדמה לי כי חיי הם כמו ספר פתוח, ספר שעל דפיו הלבנים אני יכולה לכתוב כרצוני. לכתוב אמיתויות והבלים, לכתוב את העבר והעתיד, ואפילו לקרוע את הדפים.
ספר נוסף בין הרבה ספרים אחרים על המדף. לא חשוב יותר, לא חשוב פחות. הדבר היחיד שהוא בעל חשיבות, היא מהי השורה התחתונה בספר חיי הנוכחי, מה השכלתי ללמוד מכל מה שכתבתי.



תוכן התגובה:


תגובות נוספות
6/6/2002  08:05 איריס יקרה, - לימור
6/6/2002  08:17 פשוט מדהים - רחל_ש
6/6/2002  08:51 איריס יקרה - אור2
6/6/2002  09:09 איריס, איזו דרך עשית, ואיזו חוויה מופלאה. ממש מרגש. ל"ת - כרמית_מ
6/6/2002  09:11 איריס תודה - נועה ברקת
6/6/2002  09:26 איריס, תודה על השיתוף בסיפורך המופלא - דיאנה
6/6/2002  09:42 איריס- הסיפור שלך נפלא ומרגש - תמי של גיא
6/6/2002  09:52 לאיריס ולדיאנה - זהר
6/6/2002  09:57 תודה זהר, האמת היא שזה מאד פשוט - דיאנה
6/6/2002  10:08 כן, דיל מעניין ואטרקטיבי... לגבי ההפרש - זהר
6/6/2002  11:37 איריס. כל כך יפה. תודה. שיהיו לכם חיים מאושרים. ל"ת - יסמין
6/6/2002  12:01 לאיריס - רותמית
6/6/2002  12:15 מופלא ממש - רותם ושות'
6/6/2002  12:35 קראתי וכולי צמרמורת - Adi
6/6/2002  12:36 איזה סיפור! אילו מהפכים בחיים! הרבה אושר לכולכם. (ל"ת) - גילה
6/6/2002  13:28 זולגות לי הדמעות מעצמן... - היללה
6/6/2002  13:42 תודה ששיתפת אותנו! (ל"ת) - ענת_AB
6/6/2002  13:52 איריס מופלאה, אני נפעמת - מירב שרמן
6/6/2002  15:53 איריס - את אישה מדהימה! אין לי מילים (לת) - פולינה
6/6/2002  16:28 ריגשת אותי מאוד, אכן את מדהימה מאין כמוך. לת - רויטל
6/6/2002  19:39 מוקסמת ומשתאה קראתי את דברייך - תותשדה
6/6/2002  20:32 איריס - איזה סיפור מרגש - כלבובה
6/6/2002  21:30 אכן, איריס, הכל לטובה. סוחף ומצמרר. לת - הדס
6/6/2002  21:32 פשוט מ-ד-ה-י-ם! - אסתית
6/6/2002  21:49 אה, אז לזה מתכוונים כשאומרים העצמה - ורד
6/6/2002  22:14 תודה. - טובה קראוזה
6/6/2002  22:41 כל כך ריגשת אותי בסיפורך, תודה על הפתיחות והשיתוף בחויותיך הקשות והטובות. (לת) - אמא תמי
6/6/2002  23:04 תודה. אני לא יכולה לדמיין לעצמי סיפור יותר נפלא לקרוא בשבוע 38, לפני לידה. שיהיה לך רק טוב - ציונה
6/6/2002  23:21 איריס יקרה, תודה על השיתוף. קראתי והתפעמתי. אושר ובריאות בהמשך. (ל"ת) - Efrat_L
7/6/2002  01:11 איריס יקרה, את מופלאה ומדהימה, וסיפורך מדהים לא פחות; - ענבל ל
7/6/2002  01:38 איריס, אני מנסה תמיד לתת ערך לתגובתי - רותי קרני הורוביץ
7/6/2002  09:14 סיפור מרגש של עוצמה נשית - לא רק במהלך הלידה. באמת הצלחת לרגש אותי (ל"ת) - Micniv
7/6/2002  12:45 איריס יקרה - אסנת ש.
7/6/2002  20:33 כמה מחשבות בעקבות תגובותיכן, וכמה מילים לנועה, מירב ורותי - איריס גוב
8/6/2002  00:23 איריס יקרה ניכנסתי הנה בשעת לילה זו כדי לספר לך - Adi
8/6/2002  16:42 איריס: - שרון-ש
9/6/2002  00:21 מי רוצה לדעת? - רותי קרני הורוביץ
9/6/2002  08:42 רותי - אהבתי את הדחליל - איריס גוב
9/6/2002  17:22 איריס-אני מעריצה אותך ומקשת טלפון - מירי
9/6/2002  17:58 לאיריס - שרון כהן
9/6/2002  21:01 למירי - איריס גוב
9/6/2002  21:15 לשרון ש - על השלמה נשיות והגשמה עצמית - איריס גוב
10/6/2002  16:44 אישית, אני עושה שמוש רב ב'ידיעת כל מה שאינו אני' - רותי קרני הורוביץ
12/6/2002  01:36 גם את, עם המראה? עד היות האישונים לשני חורים שחורים? - רותי קרני הורוביץ
12/6/2002  09:11 איריס-איך הגעת אליה-דרך מישהיא-מחפשץ מידע ל"ת - מירי
12/6/2002  09:25 החופש האמיתי - איריס גוב
12/6/2002  09:37 למירי - פרטים נוספים - איריס גוב
13/6/2002  01:14 להתראות (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ
24/6/2002  17:08 איריס, כל הכבוד על האומץ, הנחישות והשלווה, ממש מעורר השראה! (ל"ת) - סאלוש
24/6/2002  17:08 איריס, כל הכבוד על האומץ, הנחישות והשלווה, ממש מעורר השראה! (ל"ת) - סאלוש
29/6/2004  21:51 איריס,ריגשת אותי בסיפורך,מאחלת המון אושר לך ולכל המשפחה (ל"ת) - שירלי2


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש