אני לא מהמלקקים לחני. היא לא הבוסית שלי, היא לא מפרנסת אותי, היא אפילו לא חברה קרובה שלי. ועדין, הייתי רוצה להעמיד אותך על טעותך בנוגע אליה, ברוח טובה. זכרת צדק חברתי. פעם קראתי באיזה מקום משהו שהתחברתי אליו מאוד. האנשים לא נולדים שווים. כשאנו שואפים לצדק חברתי אנחנו יכולים רק לשאוף לשיוויון הזדמנויות, לא לשיוויון בין אנשים. אני לא רוצה לגור במדינה קומוניסטית, ולא הייתי מתומכיה הגדולים של המחאה, אז גם אני חזירה קפיטליסטית? להיות בראש הסולם, הפירמידה, היררכיה אומר שיש לך כישורים להיות במקום ניהולי ויש לך אחריות על אלה שמתחתיך. ככה זה בכל ארגון שהוא, מקום עבודה, בית ספר, צבא, ממשלה... מי שעומד בראש ומרגיש שהוא "עליון" על אחרים, מקומו לא בחברה אנושית בכלל ודמוקרטית בפרט. אני חושבת שהטעות שלך לגבי חני נובעת מהפרשנות השונה שאת נותנת למילה "בוסית" ומהסטראוטיפ שיש לך לגביה. תסכימי איתי שיכול להיות שהילדה בת הכלום ורבע לא חושבת שתפקיד ה"בוסית" משמעותו שאתה "שווה" יותר מאחרים, אלא שהוא מקנה לך זכויות, אחריות, פיקוד, עזרה לזולת, הכנסה טובה יותר. אין מתנגש בחינוך לערכים, לאהבת האדם, אהבת הארץ, לחמלה ולנועם הליכות ולכל ערך מהותי אחר. להיות רופא או עורך דין או מצליחן בכל תחום אחר לא אומר שאתה יותר טוב מאחרים, לחלוטין לא. זה לא עושה אותך לבן אדם יותר מיוחד. זה אומר שיש לך כישורים מסויימים שבעזרתם הגעת למקום בו אתה נמצא. חני גם הסבירה זאת בתגובתה כשכתבה את המשפט שאני הכי מאמינה בו והוא למצות את הפוטנציאל שלך. גם את, מצליחנית בתחומך, הגעת לשם בזכות כישורייך. לא כל המדינה מתחלקת איתך בתפקיד שלך או במשכורת שלך.
לימורית
|
תוכן התגובה:
|