כמו כל קודמותיי אני חושבת, שאת צריכה לכתוב ולשלוח. תרשי לי להתייחס לפן אחר של הדברים, אני חושבת שמה שחשוב בראש ובראשונה זו את, רגשותייך ותחושותייך! נעשה לך עוול, עברה חצי שנה ואת עדיין נמצאת בתחושות לא קלות (בלשון המעטה). כמו שכבר נאמר, יש משהו משחרר מאוד בכתיבה, לראות את הדברים כתובים ו"להעביר" אותם למישהו אחר, לזרוק את הכדור הכואב הזה אל מישהו אחר, לא להישאר תקועה איתו. ונכון, בעולם אידיאלי, רצוי כמובן לעשות דברים על מנת שאחרים לא יעברו את אותה החוויה, אבל לתחושתי ותפיסתי – את חשובה! עשי זאת בשביל עצמך ולא בשביל אף אחד אחר, ולא משיקולי אנוכיות אלא למען החלמתך ויכולתך להתגבר ולהמשיך הלאה. מקווה שהועלתי במשהו. שיהיה בהצלחה ואני כמובן מחזקת את ידיך ואומרת לך לשלוח – לשלוח – לשלוח! וכמובן - הרבה מזל טוב לך! אסנת
|
תוכן התגובה:
|