אחד זה ה"כפרה", "חולה עליך נשמה שלי" וכו'. והשני זה האהבה באמת שבפנים. אז ככה. ה"כפרה" ואלה זה שטויות. סתם צורת דיבור. זה לא תמיד משקף בצורה אמיתית עד כמה אוהבים את הילד. והדבר השני, אז יש משהו במה שאת אומרת. זה נשמע קצת קר. טיפה. רוב האמהות שאני מכירה מוכנות ללכת יותר רחוק ממך בכל מה שקשור לטיפול פיסי בילד, ומרגישות (מדברת בשם עצמי) שאם לילד כואבת הבטן או הוא מרגיש רעב, או שהוא נמצא ברגע חלש, אז הטיפול בו באותו רגע הוא הזדמנות להביע חום ואהבה ולא רק דאגה לצד הפיסי. אבל אם את אחרת אז את אחרת. אין מה להרגיש אשמה. אז אולי את מפצה על זה בדברים אחרים ומעניקה לילדים שלך דברים שונים.
|
תוכן התגובה:
|