פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

30/12/2013 22:12 אני מאת: שאלות מעניינות.... כותרת: אני לא חושבת שאין לי אמפתיה, אני רק מפגינה אותה אחרת ולא הולכת לאיבוד בעולמו של הילד. אני לא סגורה על זה שזה סוג של הצדקה עצמית, או התנשאות מוסווית מול אמהות שנראות בעיני כחסרות שליטה עצמית, לבכות כי הילד הלך לגן? אני חוזרת לדוגמא הזו כי היא ממש נפוצה. בכיתי כשהילדה נכנסה לחדר ניתוח. אני שולחת אותם לגן רגועה ואפילו שמחה, כי אני מתאמצת מאוד לפני הרישום למצוא מקום שהם יאהבו. אני דווקא בוכה בקלות, אני בוכה במסיבות חנוכה, בסוף שנה, אני פשוט נחשפת ליותר ויותר מצבים וקולטת יותר ופתאום מרגישה שונה. נניח ואין לי מספיק אמפתיה, אז מה לעשות - לקבוע ניתוח להשתלת אמפתיה? אם הנתינה שלי מספקת? אני נותנת מה שיש לי לתת, ולא מה שאין לי. תמיד אפשר להשתפר, ועם המחשבה הזו אני מסיימת את הלילה. תודה לך. תוכן התגובה: תגובות נוספות 13/12/2013  18:03 נראה לי שאת מבלבלת בין אהבה לפינוק - תו 13/12/2013  23:58 a different direction - Me 15/12/2013  09:51 חומר למחשבה.... - אני 15/12/2013  19:59 יש פה שני דברים - אמא2 17/12/2013  16:12 אמא2, אני חושבת שזה בדיוק זה - אני 17/12/2013  18:43 נראה לי שבעלי קצת מזכיר אותך... - מישהי 19/12/2013  10:50 עכשיו כשאני חושבת על זה, בעלי אוהב אותם ממש כמו אמא - אני 19/12/2013  12:12 את לא אמא גרועה כמו שאת חושבת :-( - אמא2 19/12/2013  14:23 אם בעלך "אוהב כמו אמא" - סוי 19/12/2013  15:52 אני בדיוק כמוך ואף פעם לא חשבתי שאני אמא שלא מספיק אוהבת - א 20/12/2013  20:38 :-) (ל"ת) - מישהי 29/12/2013  11:55 בין לעשות הכל בשבילם ובין הרגשה שלא מזיז לך שכואב להם יש מרחק גדול - איריס ש' 31/12/2013  14:10 ל"אני". נראה לי שאיריס כתבה לי ולא לך... - א

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש