6/7/2002 10:37
|
דנה
|
מאת:
|
כל הכבוד! -
|
כותרת:
|
בת-חן יקרה, אני רק רוצה להצדיע לך ולהוציא החוצה את המחשבה שיושבת לי בראש מהרגע שהתחלתי לקרוא את הסיפור שלך- כל הכבוד! את את שלך עשית על הצד הטוב ביותר, הלכת עם האינסטינקט למרות שקל הרבה יותר להקשיב לרופאים ולעשות מה שהם אומריפ. הניתוח בסופו של דבר היה כנראה כורח, ואין מה לעשות. אבל אין ספק שהתוצאה הסופית, זו שתגיע הביתה מחר, תהיה השווה מכל- בנך. וכן, זה קשה מאוד פתאום עם בטן ריקה. אני זוכרת שאני הייתי חולמת בחודש הראשון על ההריון, ממש מרגישה את התנועות שלו אפילו שהכל כבר נגמר. אבל גם לזה תתרגלי, ואין ספק שהתינוק המדהים שיהיה לך בידיים ישכיח ממך את כל הכאב ואולי את האכזבה שאת חשה בגלל הלידה.
מאחלת לכם אושר גדול אחד מהשני, נחת ובריאות!!!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|