פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

24/7/2002 19:36 שרה מאת: מה קורה בלידה כותרת: לפני הלידה, לא היה לי נסיון מה צפוי... אז אשתף אותך במחשבות שלי, ותרגישי יותר טוב. לא ידעתי מה זה צירים, ולא ידעתי מה לצפות, ואיך אדע איך לנשום, ואיזה תנוחות ומה יקרה אז הייתי כבר בשבוע 41 והתקרבתי לשבוע ה42. שאלו אותי מה התאריך הלידה הצפוי? אמרתי להם, לפני שבוע. הם אמרו אוי לא... בלילה האחרון, הרגשתי פרץ אנרגיה, הפסקתי להרגיש כבידה ומסורבלת.. הלכתי במרץ. כאשר האנשים אמרו מזועזעים אוי מה יהיה את בהיריון עודף, אמרתי ברוח קרבית, כן אני בהיריון עודף זה שמונה ימים וארבע שעות וחמישים וחמש דקות ועשרים ותשע שניות!!! כי התינוק אוהב את הרחם שלי! הלכתי עם בעלי לחנות טבע לקנות חטיפי אנרגיה שיהיה לצירים, ויתן לי כוח. כולם בהו בי, כל כך ענקית הייתי! בבית ארזתי תיק קטן עם פיג'מה סקסית נוחה.. עדיף על החלוק בית החולים שרק מלבוש את זה נהיים חולים.. שמתי את החטיפים, כמה תחבושות היגייניות (אמא שלי לחצה אפילו שאמרתי שנותנים את זה בבית החולים) איזה שמפו, מברשת, בגד לתינוק כחול כהה, ו.. זהו. לא צריך את כל הקישקושים האחרים. אמא שלי אמרה להוסיף מוצץ אמרתי זה לא. בלילה עשינו יחסי מין, אמרתי לו מי יודע זה פעם האחרונה שאנו 'זוג ללא ילד' חשבתי, אם הזרע יזרז, ויכניס אותי לצירים, יהיה נחמד שכבר אלד! ישנתי, כמו שכבר ישנתי זה חודשיים: כרית אחת מתחת לרגליים שלי, כרית נוספת בין הרגליים שלי, כרית לחוצה לבטן, תמיכה לבטן הענקית המסכנה, 2 כריות מתחת לראש שלי, 2 כריות עלי, כרית תמיכה לכל יד, ו..הגב של בעלי לחוץ לגב שלי בתור הכרית השמינית שלי :-) ו... בדיוק בשעה 6:30 בבוקר הרגשתי לחץ חד כמו כאב של מחזור, וזה העיר אותי לגמרי ובבת אחת. זה עבר. הרגשתי צורך ללכת לשירותים, אז הלכתי. חשבתי כן, זה השירותים. אחרי 10 דקות עוד לחץ כזה.. אמרתי הא הא הא זה הברקסטון היקס.. לא צירים, לא יכול להיות... ואחרי עוד 10 דקות עוד פעם לחץ כזה, והלחץ הזה היה כבר 90 שניות.. אמרתי, נדמה לי!! וכל זה נמשך.. בעלי אכל והתכונן לעבודה. אמרתי לו ברקסטון היקס! חשבתי, הלוואי שאלד בבית, לידה ללא תמיכה, אבל אני מ פ ח ד ת!!! מה יהיה אם יתקע, מה יהיה אם אדמם? מה יהיה אם.. אוף כל כך הרבה מה יהיה אם! בעלי הלך לעבודה. גלשתי באינטרנט. כשסיפרתי ב IM לדודה שלי על הברקסטון היקס, היא הייתה בעצמה אחות שעברה 2 ניתוחים קיסריים, אמרה לי: מותק! את בצירים!!! לכי לבית חולים!!! אמרתי לה לאאאאאאא לא רוצה בית חולים, אני לא בצירים, זה נדמה לי!! עכשיו זה היה כל 5 דקות.. שעה 12 בצהרים.. כלומר הייתי 6 שעות בברקסטון היקס. או קי.. אולי זה 'זה'? הדודה שלי כל הזמן שלחה אלי IM ונדנדה, לכי לבית חולים לכי לבית חולים. כיביתי את המחשב, לא יכלתי אפילו להסתכל. כל ציר היה כל כך חזק שרק יכלתי להאנח ועמדתי, והזזתי את כל האגן שלי ואמרתי אווווויי! הסתובבתי בבית כמו אריה בכלוב.. לקחתי אמבטיה. הצירים היו כבר כל 4 - 5 דקות בעלי היה בעבודה. התקשרתי אליו. בדיוק באותו היום היה לו פאשלה בפקק תנועה כמו שאפשר בארה"ב, הוא קרא עיתון, והמשטרה החרימה לו את האוטו! הוא הגיע הביתה בשעה 4, במשאית של החברה שהוא עבד. אמרתי לו, אוטוטו אני יולדת!!! הוא אמר לי, תרגעי, אני צריך ללכת לקחת את האוטו מהתחנת המשטרה. אמרתי לו מה 'תחנת משטרה', תשאר איתי, יש לי צרים כל 4 דקות!! הוא ענה, אני חייב ללכת. אמרתי לו, אין בעיה, ייתכן כשתחזור תפגוש באם ובן! הוא צחק ואמר, יהיה בסדר, אני רץ לקחת את האוטו! הוא לקח רכבת, מפני שהמכונית הייתה בתחנת משטרה באמת רחוקה. שעה לכל כיוון. או, קי אז אם אלד בנתיים לא נורא. לא רוצה אמבולנס, לא רוצה בלגן. אחרי 3 שעות הוא חזר, עם המכונית. הצירים שלי היו כבר כל 3 -2 דקות. בדקתי את עצמי, היתה לי פתיחה של 3 ס"מ. ויאללה לבית חולים. אוף, חבל רציתי ללדת בבית! P-: ככה זה היה.. היתה חוויה! תאמיני לי, זה לא היה כל כך נורא, רק כמו כאבים של מחזור, והתכווצות. ומה שהצחיק אותי במיוחד הדודה שלי שכל הזמן שלחה אלי IM הסטריים, לכי לבית חולים, ובעלך מטורף על כל הראש ככה עכשיו נסע ברכבת?!! אז יכלתי קצת לצחוק בין ציר לציר, אז הייתי ככה: צחקתי וצחקתי, וכל ציר נאנחתי אוווייי! הייתי בתנוחה שהיה הכי נוח לי, במקרה שלי, היה לי הכי נוח ללכת.. לא יכלתי לשבת, לא יכלתי לשכב, לא יכלתי לכרוע, ושום כדור ללידה! רק ללכת . פשוט הלכתי לפי מה שהגוף שלי הנחה אותי. ככה תעשי וכך תרגישי יותר טוב. שתיתי מים לפי צמא, והלכתי לשירותים לפי צורך, ואכלתי. לא אינפוזיה, לא שכיבה במיטה, לא מכשירים נבדקתי לראות את דפיקות לב של העובר רק חצי שעה בישיבה, ואחרי זה הורדתי את זה והמשכתי ללכת. אני שולחת אליך אנרגיה של לידה ושיהיה לך בהצלחה ובקלות! תוכן התגובה: תגובות נוספות 24/7/2002  19:52 תיקון כותרת: הרהורים על לידה והלא נודע... ומה שהיה באמת (ל"ת) - שרה 24/7/2002  21:27 שרה את מדהימה ! - סיפור הלידה הכי מדליק שקראתי הלוואי עלי ! ל"ת - עדי 25/7/2002  10:27 סיפור ממש מקסים, רק דבר אחד - מופתעת 25/7/2002  14:24 זה לא ניראה לי כזה מסובך, את יכולה לדחוף אצבעות בדיוק כמו המילדת, מה הבעיה למדוד? ל"ת - משיבה למופתעת 27/7/2002  02:07 למופתעת - איריס גוב 27/7/2002  02:17 מיכל יקרה - איריס גוב 27/7/2002  20:46 שרה, אז מדוע הלכת לבית חולים? - סאלוש

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש