|
16/4/2001 12:39
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
|
מתחיל להישמע כמו שערוריה?
|
כותרת:
|
ואיך נשים אמורות לדעת איך ללחוץ נכון בלי להסב נזק לרצפת האגן, ואיך נשים אמורות לדעת שחיתוך החיץ עלול להסב להן נזקים איומים ושהן יכולות לסרב, ואיך נשים אמורות לדעת שמהבחינה המשפטית הטהורה רק חשש לחייה של האם (ולא של העובר) הוא המכשיר את הצוות לקבל החלטות בנגוד לדעתתה של האם (כמעט סגור, תנו לי לשבת ולוודא סופית עם עו"ד פני גיל), ואיך נשים אמורות לדעת שפיטוצין מגביר את הסיכוי לצהבת ביילודים, ואיך נשים אמורות לדעת שאפשר ללדת בבית, ואיך נשים אמורות לדעת שהן אינן מסכנות את העובר כשהן מתעקשות על מוניטור לסירוגין בנסיבות לידה רגילות, ואיך נשים אמורות לדעת שמישהי עלולה להניף את תינוקן העירום מול עיניהם של זוגות בסיור, ואיך נשים אמורות לדעת שאם התינוק שלהן במצב עורף לאחור לא כדאי שישהו בתנוחת חצי שכיבה ישיבה? ואיך נשים אמורות לדעת שהן יכולות ללוות את חברותיהן או לקנות ליווי מקצועי ללידה? ובטח זכחתי את הדבר הכי חשוב לכל מי שקורא את הדברים, וכאן זו לפחות שכחה בדיעבד, ולא מראש.
וכל הרשימה הזו היא קצה אפס קצהו של הנסיון הפאתטי לעתים אך בלתי נמנע להקיף את האפשרויות העומדות לפניה בידע. ואפילו אנחנו אצות אחר הידע כתרנגולות המלקטות גרגרי דורה בחצר - מי יתקע למקורנו את הגרגר החשוב ההוא, זה שבדיעבד נמרוט את נוצותינו בייאוש אם חמק מאיתנו, שלו היינו יודעות אז...
כפי שהגדרת זאת בחוכמתך, התחושה של 'להירדם בשמירה' עלולה לרדוף אותנו ממש.
וקשה שלא להירגע עכשיו מול 'מאטריקס' או מיצג יפהפה אחר של תיאוריית הקונספירציה או מול 'החיפוש' הנצחי של אוספנסקי-גורדייף, האומר בפה מלא שכולנו מכונות ישנות. אולי הרחקתי לכת, אך עולם הלידה הוא לא יותר מאשר הגברה של מציאות חיינו.
עדות חביבה נוספת למידה שבה קל לתעתע בנו, אפשר לראות בדוגמת החידה הבאה:
בכספת מצויים שני שטרות שסכומם 101 דולר. אך ידוע שאחד מהם אינו בעל הערך של דולר אחד. הכיצד?
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
