11/8/2002 22:01
|
דיאנה
|
מאת:
|
דנה יקרה, ראשית מזל טוב
|
כותרת:
|
ואני מקווה שהאושר על הלידה המוצלחת של תינוק בריא יעזור בסופו של דבר להתגבר על מה שעברת שם. הספקתי להתרגז למקרא סיפורך עוד הרבה לפני ההתאוששות המזוויעה, עוד בשלב ההכנות לניתוח. למה היה כל כך דחוף להכניס את הקטטר כשאת עדיין ערה ולהכאיב לך, אם הרדימו אותך שניות ספורות אחר כך? ולמה אי אפשר לומר משהו כמו "אני הולך לשפוך לך נוזל חיטוי על הבטן, זה יהיה קצת קר". שוב מקבלים את ההרגשה שמתייחסים לאשה בחדר ניתוח כאל גוש בשר שאפשר לעשות בו כל מה שרוצים, ולא כאל אדם. ועל ההתאוששות באמת שאין לי מה להוסיף מעבר למה שכבר נאמר, איך נתנו לך להתעורר בצורה כזו בלי שאת אפילו יודעת אם את עם עינים עצומות או פקוחות? ואיך לא הרגיעו אותך מיד לגבי הלידה והתינוק? אני מקווה שתעשי כל שיידרש כדי להתגבר על החוויה בצורה הטובה ביותר, אם על ידי זמן לעצמך כדי להתאושש ממנה, ואם על ידי כתיבת מכתב תלונה שיגיע לכל הגורמים המתאימים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|