כי זה בעצם מה שחשוב. אני יודעת שאת עדיין שרויה תחת צל הלידה, ואני מבינה היטב מדוע. כמו שכתבתי פה לא פעם בעבר, גם לי היתה לידה מאכזבת ( גם לי במאיר, ואני חייבת להודות שיש לא מעט נקודות השקה בין סיפורי הלידה שלנו ) ואני מכירה היטב את תחושת הכשלון שמתלווה ללידה כזו אבל לכן כל-כך חשוב לי לחזק את ידייך. מאמצייך מדהימים. קשה לי לתאר נשים רבות שהיו עומדות בכזה טרטור. יש לך כל סיבה בעולם להתגאות באופן שבו עשית כל שביכולתך כדי לנווט הלידה לנ.צ שעליו חלמת. זה לא קרה? לא נורא.
כן, הפורום הזה מעודד לידה טבעית ובצדק, אבל עלי להודות שלידה, חשובה ככל שתהיה, היא רק פרוזדור בדרך לדבר האמיתי, וצריך לעשות כל מאמץ כדי שהפרוזדור הזה לא יאפיל על לב העניין. את אימא ונדרשים לכך כוחות הרבה יותר גדולים. זהו המבחן האמיתי לסיבולת וכוח עמידה. כאן נמדדת היכולת שלנו להשפיע לא רק על עצמנו אלא גם על סביבתנו.
זה לא אומר שלידה טובה אינה חשובה, ושאין לך סיבה לכעוס על היחס שקבלת. מותר לכעוס. אבל לידה, ארוכה ככל שתהיה, נמשכת כמה?? יומיים - שלושה?? הורות היא המבחן האמיתי.
לא מזמן סיפרה לי חברה שהיתה לה לידה ראשונה חלומית, שהיא הפכה מוקד עליה לרגל לנשים בהריון שרוצות ללמוד ממנה כל טריק. היא אמרה שבהתחלה זה היה נחמד, אבל שאחרי חודשיים שלושה היא לא הבינה למה הן עושות מזה כזה עניין. כי לידה, הנה אני שוב חוזרת על עצמי, היא דבר חשוב, אבל אינה חזות הכל מזל טוב. כי מגיע לך, ואימהות מתגמלת
|
תוכן התגובה:
|